אפרטהייד, זה לא עניין רגשי זאת עובדה קיימת. שלטון אחד, שתי מערכות חוק זה מה שיש.

 המשפט הבינלאומי קובע כללים שנועדו לספק ולו הגנה מינימאלית לבני אדם שאין להם כל הגנה אחרת. כללים אלה מחייבים את ישראל בפעולותיה בשטחים, ואולם זו מתחמקת לקיימם – בין בטענה שהוראות המשפט הבינלאומי אינן חלות עליה ובין באמצעות התפלפלויות משפטיות המרוקנות אותן מכל תוכן. התוצאה של מהלכים אלה היא נישול, דיכוי, התעמרות והרג – בחסות פרשנויות פורמליסטיות-חלולות של הכללים שנועדו למנוע בדיוק את כל אלה. ישראל, במקום לראות בהוראות המשפט הבינלאומי מצפן מוסרי, עושה בו שימוש ציני כמדריך להפרה שיטתית של זכויות האדם.
 
 עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. עַל הָאֱמֶת וְעַל הַדִּין ועַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" ואלו הם שלושת הדברים שמדינת ישראל הציונית הדתית והחילונית מכבסת, מלבינה, מפירה, מזלזלת ופוגעת מידי יום, בכל שעה ושעה משעות היום כבר 55 שנים - בשטחים הכבושים אֵין דִּין וְאֵין דַּיָּן.
 

"יכולתי לעבור לישראל היום, לקנות בית, למצוא עבודה, להסתובב בלי בעיה. כך ג'ייק טאפר (עיתונאי, מגיש חדשות וסופר אמריקאי-יהודי. משמש ככתב הראשי של רשת CNN בוושינגטון). וג'ונתן גרינבלט (המנכ"ל העולמי הליגה נגד השמצה) יכולים. חברת קונגרס דמוקרטית אמריקאית - פלסטינית רשידה טלאיב לא יכולה לבקר את בית משפחתה בישראל.
 הסרטון הלא מצונזר של קטי הלפר, שגרם לפיטוריה, צונזר ובוטל על ידי ערוצי תקשורת בארצות הברית.
 I Was Canceled for Criticizing Israel
 

במהלך השנים הכשיר בג"ץ כמעט כל הפרה של זכויות האדם שמבצעת ישראל בשטחים.
 
  בית המשפט העליון תמיד שירת את הכיבוש.
 שופטי בית המשפט העליון אינם מחוקקים את החוקים, אינם קובעים את המדיניות ואינם מיישמים אותה. ואולם בסמכותם, ומחובתם, לקבוע האם המדיניות שהם נדרשים לבחון היא חוקית ולאסור על יישומה כאשר היא פוגעת ללא הצדקה בזכויות האדם של הפלסטינים תושבי השטחים ומפרה את הוראות המשפט הבינלאומי שנועדו להגן עליהם. בשל סירובם לעשות כך, הערכאה המשפטית הישראלית הגבוהה ביותר הכשירה לא רק את ההפרות – אלא גם את הכיבוש עצמו. (בג"ץ: מכשיר הכיבוש)

01/10/2022 ההחלטה שלא ניתנה בעניין גירוש מסאפר יטא

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, דחתה את בקשת האגודה לזכויות האזרח בשם נציגי שמונה קהילות החיות בדרום הר חברון, באזור שהוכרז כשטח אש 918, לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין של השופטים דוד מינץ, יצחק עמית ועופר גרוסקופף, שהתיר את העברתם הכפויה של הקהילות (כאלף בני אדם) מהמקום שבו הם חיים מזה עשורים רבים. בכך הפכה חיות את צווי הגירוש לסופיים מבחינה משפטית. עו"ד מיכאל ספרד התנדב לכתוב במקומה החלטה אחרת, המתבססת על הכשלים המשפטיים בהחלטת קודמיה ועל ההשלכות הרות האסון של פסיקתם

03.10.2022

בצלם בפנייה דחופה לתובע בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג: מנע מישראל לבצע פשע מלחמה בדרום הר חברון. השבוע (שני, 3.10.22) פנה בצלם במכתב לתובע בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג וביקש את התערבותו הדחופה על מנת להבהיר לישראל כי עליה לחדול לאלתר ממהלכיה לגירוש תושבי הקהילות בדרום הר חברון מבתיהם ומאדמותיהם...להמשך קריאה
 
 עוד נכתב בבקשה החתומה על ידי מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, כי מדיניותו של משטר האפרטהייד "נועדה לגזור על כאלף תושבים פלסטינים בדרום הר חברון קיום מינימלי ומשפיל ולמרר את חייהם במגוון דרכים, במטרה לגרום להם לעזוב את בתיהם ואת אדמותיהם ואז להשתלט על השטח". אלעד הוסיף כי "אני מבקש את התערבותך הדחופה במקרה זה, כדי לאפשר לתושבים אלה לחיות בכבוד, בביטחון בסיסי ובוודאות לגבי עתידם. בעבר, כאשר ביקשה ישראל לגרש את קהילת ח'אן אל-אחמר שממזרח לירושלים מאדמתה, התערבות של משרד התובע (באוקטובר 2018) הצליחה לעצור בעדה".

מהו החוק המכונה "חוק יהודה ושומרון"?

שמו המלא: "החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית, התשכ"ז-1967".
 הוא נחקק לפני 55 שנים, סמוך אחרי מלחמת ששת הימים, תחילה כתקנות לשעת חירום שהתקינה הממשלה ואולם תקנות מסוג זה הן זמנית בלבד, לכן לשם הארכתן חוקק החוק, שמוארך מאז לתקופות שהחלו בשנה בכל פעם והגיעו עד חמש שנים בכל הארכה.

המטרה של החוק להתמודד עם המצב יוצא הדופן, שבו ישראל שולטת בשטח שבו אינה מחילה את חוקיה ולכן בעצם בשטחים ובישראל יש מערכות משפט נפרדות. למעשה, מבחינת החוק הישראלי השטחים הם לכאורה "חו"ל". עם זאת, ישראלים ופלסטינים נעים בין השטחים לבין ישראל.

תקנות יו"ש זה אפרטהייד החדש
 לא ניתן יהיה להעביר לישראל ראיות ועדויות מיהודה ושומרון. לא תהיה סמכות להחזיק בכלא בישראל מורשעים בבית משפט צבאי. לא יהיה ניתן לנהל הליכים אזרחיים נגד פלסטינים או נגד הרש"פ. תושבי יהודה ושומרון לא יוכלו להשתתף בבחירות לכנסת. רשות המיסים לא תוכל לגבות חובות מתושבי יהודה ושומרון. תושבי יהודה ושומרון לא יוכלו להירשם כעורכי דין וכפסיכולוגים

@KhalilAsslan וידאו

4.10.2022
 סליחות, מתנחלים, בגיבוי של הצבא והמשטרה,

חסמו את הכניסה הראשית לשכם, ערב יום כיפור

ממשלת השינוי נפלה בגלל תקנות יו"ש.
 המשטרה תוגבל, יהודים לא יזכו לביטוח בריאות: החיים בלי תקנות יהודה ושומרון. אישורו של חוק התקנות בשטחים מוטל בספק, ובימים האחרונים מתבצעים דיונים ברשויות האכיפה לבחינת ההשלכות באם התקנות יבוטלו. זכויות רווחה יבוטלו לכחצי מיליון אזרחים ישראלים, וכך גם מס הכנסה; אסירים ביטחוניים אמורים לעבור לבתי כלא בשטחים - שלא פעילים כיום.

@OrenZiv_ וידיאו

דרך תיעוד של חקירות מצולמות, ראיונות עומק וחומרי ארכיון. משרטט הסרט "שני ילדים ביום" את השיטה שעומדת מאחורי מעצרי קטינים פלסטינים בגדה המערבית.

ילד אסור ילד מותר: הפרת זכויותיהם של קטינים פלסטינים שנעצרו בחשד ליידוי אבנים
 03.10.2022 מעצרי ילדים. באב אל אסבת ירושלים

קטינים פלסטינים שנאשמים בעבירות פליליות נשפטים על פי החוק הצבאי החל בגדה המערבית, אשר מקנה להם מעט מאד זכויות מיוחדות בשל גילם. הגנות אלה, כגון הפרדתם מבגירים בעת המעצר והמאסר, אינן תמיד נשמרות, כמו גם הגנות שהחוק הצבאי מקנה לכל חשוד ואשר חשובות במיוחד עבור קטינים, כגון הזכות להתייעץ עם עורך דין. הוראות החוק הצבאי בנוגע לקטינים סותרות את הוראות המשפט הבינלאומי והישראלי, המכירות בכך שגילם של קטינים משפיע על אחריותם הפלילית ועל האופן שבו הם חווים מעצר, חקירה ומאסר, ומניחות כי חוויות כאלה עלולות לפגוע בהתפתחותם. בשל כך, הסטנדרטים המקובלים במשפט הבינלאומי והישראלי מעניקים לקטינים הגנות מיוחדות כאשר הם חשודים בביצוע עבירה, מחייבים נוכחות הורים במהלך חקירתם ורואים במעצר ובמאסר אמצעי אחרון להתמודדות עם הפרות חוק מצידם.

בצלם ראיין חמישים קטינים לצורך הכנת הדו"ח, ואלה תיארו את שהתרחש מרגע מעצרם ועד לשחרורם מהכלא. מעדויותיהם עולה שורה של פגיעות קשות בזכויותיהם:

#בצלם #האגודה_לזכויות_אדם #יש_דין #אפרטהייד #האמנה_לזכויות_הילדים #צבא_כיבוש #השטחים_הכבושים #תקנות_יוש #שיחה_מקומית