top of page

יום ב׳, 23 באוק׳

|

ZOOM

לגיטימי לסרב לשרת בצבא בעת שינוי משטרי" - פרופ' מני מאוטנר

פרופ' מני מאוטנר, מהבולטים במשפטני ישראל, מזהיר משלטון ההלכה המתקרב ומצפה להגנה מביהמ"ש העליון התיאוריה הפוליטית והמשפט מכירים בשתי דוקטרינות המאפשרות לחיילים לסרב להשתתף במלחמה: אי-ציות אזרחי וסרבנות מצפון. כאשר המדינה תובעת מחיילים חילונים שירות בשטחים, היא תובעת מהם מוות והרג בשמן של תאולוגיות דת

ההרשמה סגורה
אירועים אחרים
לגיטימי לסרב לשרת בצבא בעת שינוי משטרי" - פרופ' מני מאוטנר
לגיטימי לסרב לשרת בצבא בעת שינוי משטרי" - פרופ' מני מאוטנר

זמן ומיקום

23 באוק׳ 2023, 20:30 – 22:00

ZOOM

פרטי האירוע

מתי רשאית מדינה לתבוע מאזרחיה למות למענה במלחמה? מתי רשאית מדינה לתבוע מחייליה להרוג את חייליה של מדינה אחרת במלחמה?על פי התיאוריה הפוליטית הליברלית, מותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף רק במלחמה של הגנה עצמית. אבל בישראל חיות קבוצות הסוברות שמותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף במלחמת ברירה, למשל מלחמה שמקורה בטעמים דתיים.התיאוריה הפוליטית והמשפט מכירים בשתי דוקטרינות המאפשרות לחיילים לסרב להשתתף במלחמה: אי-ציות אזרחי וסרבנות מצפון. 

כאשר המדינה תובעת מחיילים חילונים שירות בשטחים, היא תובעת מהם מוות והרג בשמן של תאולוגיות דתיות. 

חיילים כאלה צריכים ליהנות מהגנתה של דוקטרינה שלישית, 

"סרבנות מכוח תרבות": סרבנות לשרת שירות התובע מעשים מכוחה של תרבות שאינה חלק מהתרבות, מהזהות ומהאישיות של החייל

פרופ' מנחם מאוטנר הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. 

 -זהו ספרו העשירי.

"לגיטימי לסרב לשרת בצבא בעת שינוי משטרי" בעבר הוא ביקר את האקטיביזם השיפוטי של ברק, אך כעת הוא מביט נחרד על ההפיכה המשטרית. פרופ' מני מאוטנר, מהבולטים במשפטני ישראל, מזהיר משלטון ההלכה המתקרב ומצפה להגנה מביהמ"ש העליון "לגיטימי לחלוטין. מדינות תובעות לעתים מאזרחיהן לעשות את הדברים הקיצוניים ביותר שאדם יכול לעשות בחייו: לסכן את החיים, להקריב את החיים, להרוג אחרים. אבל מדינות רשאיות לתבוע דברים כאלה מאזרחיהן רק אם האזרחים מזדהים עם משטר המדינה. אם האזרחים אינם מזדהים, המדינה אינה רשאית לתבוע זאת".

"התפיסה של סמוטריץ' ורוטמן באשר לדמוקרטיה אינה התפיסה המקובלת בספרות על הדמוקרטיה בעשורים האחרונים. קיימות שתי גישות באשר לדמוקרטיה – ישנה הגישה הפרוצדורלית, שעל פיה הדמוקרטיה היא הליך ליצירת רוב פוליטי לשם הפעלת מוסדות המדינה. וישנה הגישה המהותית, שעל פיה אין דבר כזה 'דמוקרטיה', אלא תמיד 'דמוקרטיה ליברלית'. הצימוד 'דמוקרטיה' ו'ליברלית' הוא השולט בספרות. ולמה? כי ההליך הדמוקרטי יוצר תמיד רוב ומיעוט, ולעתים, כמו בישראל, גם מיעוט קבוע, המיעוט הערבי, ולכן על הדמוקרטיה להטמיע לתוכה את הליברליזם, כדי שניתן יהיה להגן על המיעוט.

"התרומה הגדולה של מערכת המשפט שלנו, החל מיומה הראשון, היא בהטמעת הערכים הליברליים אל תוך התרבות הפוליטית של המדינה כי המשפט הישראלי הוא חלק מהמשפט האנגלו־אמריקאי, וכל אות ואות שבו מושתתת על ערכים ליברליים: שלטון החוק, החירות והשוויון”.

המשך קריאה 

שיתוף

bottom of page