אום אל־ח׳יר: בין צווי הריסה לספרייה שהיא עוגן לחיים

במציאות של כיבוש, דיכוי ואיום מתמיד על הבית, קל להישאב לייאוש ולתחושה שאין מוצא. אבל דווקא במקומות שבהם החיים עצמם נמצאים תחת איום, חייבים להחזיק באופק. ספריית עודה, פעילות החינוך והמפגש בין נשים ואימהות הם ניסיון לבנות את האור בקצה המנהרה — לא רק עבור ילדי אום אל־ח׳יר, אלא גם עבורנו, האימהות הישראליות.

כי אם יש עתיד אחר למקום הזה, הוא לא ייבנה באמצעות עוד קרוונים, עוד פשיטות ועוד מעצרים. הוא ייבנה באמצעות הכרה, אחריות, פיוס ושותפות אנושית. דווקא מתוך המציאות הקשה של היום, אנחנו בוחרות להשקיע בילדים, בחינוך ובמפגש בין קהילות, מתוך אמונה שביטחון אמיתי וצדק לשני העמים מתחילים ביכולת לראות זה את זה כבני אדם.

ספריית עודה – בונות עתיד בתוך מציאות של אי־ודאות, אום אל־ח'יר, דרום הר חברון, מאי 2026..צילום: אורנה נאור.

בשבועות האחרונים הפכה אום אל־ח׳יר שוב לסמל של מציאות החיים בשטחי הכיבוש: מצד אחד התרחבות התנחלויות, פשיטות צבאיות, איומי הריסה וחסימת מרחבי חיים; מצד שני קהילה שממשיכה להתעקש על חינוך, על תרבות ועל עתיד לילדיה.

אום אל־ח׳יר היא קהילה בדואית בדרום הר חברון. תושבי הקהילה חיים במקום מאז שנות החמישים, לאחר שמשפחותיהם נעקרו מאדמותיהן באזור ערד והועברו לאזור על ידי המדינה. במשך עשרות שנים בנו את חייהם במקום, גידלו ילדים, רעו צאן ועיבדו את האדמות שסביבם.

בשנות השמונים הוקמה בסמוך ההתנחלות כרמל. מאז מתקיים מאבק מתמשך סביב הקרקע, זכויות המגורים והיכולת של הקהילה להמשיך ולהתקיים במקום. לאורך השנים הוצאו צווי הריסה רבים נגד בתי מגורים ומבנים קהילתיים, חלקם מומשו וחלקם עדיין תלויים ועומדים. משפחות רבות חיות במציאות שבה עתיד ביתן אינו מובטח, והחשש מפני הריסה מלווה את חיי היומיום.

אלא שבשבועות האחרונים חלה הסלמה נוספת. בשבוע שעבר הונחו בשטח הסמוך לקהילה עשרה קרוונים חדשים של ההתנחלות כרמל. בתוך זמן קצר חוברו הקרוונים לתשתיות מים וחשמל, נסללו דרכי גישה חדשות ומשפחות נכנסו להתגורר בהם.

המשמעות אינה רק הרחבה פיזית של ההתנחלות. הצבת הקרוונים נעשתה לאורך הדרך הסלולה המשמשת את תושבי אום אל־ח׳יר להגיע לבית הספר, לכפר הסמוך ולשירותים חיוניים נוספים. בפועל, המהלך יצר חסימה ופגיעה חמורה בחופש התנועה של הקהילה. ילדים בדרכם לבית הספר, מורים, נשים, משפחות ואנשים הזקוקים לטיפול רפואי נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה שבה הדרך הבטוחה והישירה שלהם עוברת כעת בתוך מרחב התנחלותי שהולך ומתרחב.

ספריית עודה – בונות עתיד בתוך מציאות של אי־ודאות, אום אל־ח'יר, דרום הר חברון, מאי 2026. ילדי הקהילה במרחב של למידה, יצירה ותקווה. צילום: אורנה נאור.

עבור התושבים מדובר בעוד חוליה בשרשרת ארוכה של צעדים שמטרתם לצמצם את מרחב החיים של הקהילה ולהקשות על המשך קיומה במקום. במקביל להתרחבות ההתנחלות, גברו גם הפשיטות וההתנכלויות.

בערב חג הקורבן הוזעק הצבא לקהילה בעקבות תלונה של מתנחלים על עצי זית שנשתלו לפני כחצי שנה. חיילים נכנסו לבתי משפחות, ערכו חיפושים והטילו פחד על ילדים ועל מבוגרים בערב חג משפחתי וחשוב.

למחרת, בצהרי היום, שב הצבא ופשט על אום אל־ח׳יר. החיילים נכנסו שוב לקהילה, ביצעו חיפושים והאירוע הסתיים במעצרם של שני פעילים. עבור התושבים לא מדובר באירוע חריג אלא בחלק משגרה שהפכה מוכרת: תלונה של מתנחלים, הגעה של כוחות צבא, חיפושים, עיכובים, מעצרים והפגנת כוח.

לתמיכה בפעילות האמהות

ספריית עודה – בונות עתיד בתוך מציאות של אי־ודאות, אום אל־ח'יר, דרום הר חברון, מאי 2026. צילום: אורנה נאור.

אך לצד כל אלה מתרחש באום אל־ח׳יר גם סיפור אחר.

בשבועות האחרונים פועלות נשים ואימהות מהקהילה יחד עם פעילות מ"אימהות נגד אלימות" ושותפות נוספות להקמת "ספריית עודה" - ספרייה קהילתית ומרחב חינוכי שנועד להיות עוגן לחיים עבור ילדי הקהילה, בני הנוער והנשים.

הספרייה נולדה מתוך הבנה פשוטה: כאשר המציאות סביבך מתמלאת בפחד, אי־ודאות ואלימות, יש צורך ליצור מרחב אחר. מרחב של ידע, למידה, משחק, יצירה, שיחה ותקווה. בימים אלה מוקמים במקום מדפי ספרים, פינות קריאה ופעילויות לילדים. במקביל נבנית תוכנית קיץ שתעניק מסגרת חינוכית לכ־65 ילדים ובני נוער בקהילה. התוכנית תכלול פעילויות למידה, יצירה, תמיכה רגשית, משחק ופעילות חברתית, ותופעל על ידי מורות, מדריכות ונשים מהקהילה עצמה.

הספרייה איננה רק מבנה. היא הצהרה.

היא אומרת שילדים זכאים לספרים גם כאשר סביבם מוצבים קרוונים חדשים. היא אומרת שחינוך חשוב גם כאשר הדרך לבית הספר נחסמת. היא אומרת שקהילה זכאית לעתיד גם כאשר מעל בתיה מרחפים צווי הריסה. אולי זו התמונה המדויקת ביותר של אום אל־ח׳יר כיום: מצד אחד קרוונים, צווי הריסה, פשיטות ומעצרים; מצד שני ספרים, ילדים, מורות ואימהות.

זהו מאבק על קרקע, אבל לא רק על קרקע. זהו מאבק על הזכות לחיים נורמליים. על הזכות להגיע לבית הספר בדרך פתוחה ובטוחה. על הזכות לגדל ילדים ללא פחד מפשיטה לילית. על הזכות למים וחשמל ועל הזכות להקים ספרייה במקום שבו אחרים מבקשים לצמצם ולהעלים.

בין הקרוונים שהוצבו על הדרך לבית הספר לבין מדפי הספרים החדשים של ספריית עודה, מתנהל בימים אלה מאבק עמוק על דמותו של המקום ועל השאלה איזו מציאות תעמוד לרשות הדור הבא. האימהות שבונות את הספרייה אינן נאבקות רק על מבנה. הן נאבקות על האפשרות של הילדים באום אל־ח׳יר להאמין שגם בתוך מציאות קשה, עדיין אפשר לבנות עתיד.

ספריית עודה – בונות עתיד בתוך מציאות של אי־ודאות, אום אל־ח'יר, דרום הר חברון, מאי 2026. צילום: אורנה נאור.

במציאות של כיבוש, דיכוי ואיום מתמיד על הבית, קל להישאב לייאוש ולתחושה שאין מוצא. אבל דווקא במקומות שבהם החיים עצמם נמצאים תחת איום, חייבים להחזיק באופק. ספריית עודה, פעילות החינוך והמפגש בין נשים ואימהות הם ניסיון לבנות את האור בקצה המנהרה לא רק עבור ילדי אום אל־ח׳יר, אלא גם עבורנו, האימהות הישראליות.

מתוך ההבנה הזו צמח פרויקט "הכרה ופיוס" של ברית האימהות. מטרתו אינה רק להתנגד למציאות הקיימת, אלא ליצור מרחב שבו אפשר להביט בה בעיניים פקוחות, ללמוד אותה, להכיר בכאב שהיא מייצרת ולדמיין עתיד אחר. נקודת העיוורון המרכזית בשיח הציבורי היא שרבים עדיין מדברים על "שלום" במונחים של ביטחון, הסכמים וניהול סכסוך, אך נמנעים מעיסוק אמיתי בהכרה בעוול, באחריות, בטראומה ובתנאים הדרושים לפיוס. אי אפשר לבנות חיים משותפים מבלי להכיר בכאב, בפגיעה המתמשכת ובחוסר השוויון בין העמים.

כי הכרה אינה ויתור. הכרה היא תחילתו של תיקון.

ופיוס אינו שכחה. פיוס הוא היכולת לבנות עתיד משותף מתוך אמת, צדק וכבוד אנושי.

ענו על השאלון המצורף והצטרפו אלינו לפעילות משותפת המבקשת לקדם הכרה, צדק, חירות וזכויות אדם, לצד חיזוק תפקידן של נשים, אימהות וקהילות אזרחיות ביצירת אמון, ריפוי ויכולת לחיות זה לצד זה בביטחון ובכבוד.

לשאלון לחצי כאן

ספריית עודה – בונות עתיד בתוך מציאות של אי־ודאות אום אל־ח'יר, דרום הר חברון, מאי 2026 .צילום: אורנה נאור.