הימין המשיחי מפחד מהכרה במדינת פלסטין

הכרה במדינת פלסטין מערערת את יסודות האידיאולוגיה המשיחית. לא במקרה, מנהיגי הימין מגיבים בזעם לכל רמז להכרה בינלאומית בפלסטין. מבחינתם, זהו איום קיומי – לא על המדינה, אלא על פרויקט ההתנחלויות. הכרה כזו מציבה גבול, מסמנת קו אדום, שוללת את חלום "ארץ ישראל השלמה", ובכך גם דורשת הכרעה מוסרית מצידנו: המשך השליטה – או שותפות.

הכרה במדינת פלסטין

על משמעות ההכרה והפחד ממנה

ההכרה במדינת פלסטין איננה אשליה – היא נקודת מבחן. היא מראה שמוצבת מול החברה הישראלית: האם נמשיך בדרך של שליטה, הסתרה, גזל ואלימות – או שנבחר בראייה מוסרית, אזרחית ואחראית של שותפות ועתיד משותף. והימין המשיחי, דווקא הוא, מבין היטב את משמעותה של ההכרה. לכן הוא נלחם בה בכל הכוח – ובכל המשאבים של מדינת ישראל.

כי יש תוכנית – והיא ממומשת

הסיפור אינו כאוס, אלא אסטרטגיה. תוכנית “מערכי העל” של מועצת יש”ע והחטיבה להתיישבות מ־1996, משמשת מזה 28 שנה כמצפן גיאו-פוליטי להשתלטות על שטחי C בגדה. חוות מרעה, מאחזים, יישובים חדשים והריסות בתים פלסטיניים, כולם חלק מתוכנית אחת, שמטרתה אחת: למנוע מדינה פלסטינית ולהבטיח שליטה יהודית בין הירדן לים. זה לא "צורך ביטחוני", אלא חזון משיחי. לפי ד"ר שאול אריאלי, נכון להיום מדובר בכ־170 מאחזים, כ־50 חוות מרעה אלימות, וכ־30 אזורים חדשים של התפשטות התנחלותי. מדובר במהלך שיטתי של סיפוח דה-פקטו, שמתרחש תוך דחיקה אלימה של פלסטינים מאדמותיהם, הרס קהילות שלמות ובנייה מסיבית באזורים אסטרטגיים. לא תגובת ביטחון,  אלא מדיניות עקבית. 

המאבק בעיניהם הוא על כל פיסת קרקע, על כל מפת עתיד. לכן הם פועלים במהירות, במימון המדינה, בניגוד לחוק, כי הזמן, לדבריהם, אוזל. הם מגרשים, בונים מאחזים כדי לקבוע עובדות בשטח, לפני שתצמח הכרה, לפני שייברא שיח אחר, לפני שישראל- או העולם - יעזו לומר: די.

כי המשיחיים רואים, ומפחדים

פוסט שנכתב לאחרונה על ידי אלישע ירד, אחד הדוברים המרכזיים של תנועות ההתנחלויות המשיחיות, מסביר היטב את עומק הפחד. ירד מודה באופוריה: "מרחבים עצומים מארץ מולדתנו… בשליטה יהודית מוחלטת", ומכריז שהחזון הפלסטיני "נשבר לרסיסים". אבל מיד אחר כך הוא מזהיר: המאבק רחוק מלהסתיים. כל כפר פלסטיני שנבנה, כל דונם שלא נכבש, כל יום בלי מאחז חדש – נתפס כהפסד.

הפחד של ירד ושותפיו אינו מהחמאס – אלא מהכרה, במדינה פלסטינית. כי הכרה כזו, גם אם תבוא מבחוץ, תשבור את מסע ההשתלטות על הקרקע, תכפה גבול, תדרוש דין וחשבון, ותסמן סוף לשיגעון הגדלות של גאולה על חשבון מציאות. וזה מה שמבעית אותם באמת.

ההכרה במדינה פלסטינית, במובן הזה, היא לא רק תיקון מוסרי – אלא פעולה קריטית לחשיפת האמת, לבלימת תהליך הסיפוח המתוקצב, ולהשבת המשאבים הציבוריים לטובת כלל האזרחים, במקום הזנה של חזון אפוקליפטי בשם הגאולה.

כי "בלי תקציב מהמדינה" זו הונאה מתוזמרת

הטענה החוזרת של דוברי ההתנחלויות כי הם פועלים "ללא תקציב מהמדינה" – היא לא פחות מהונאה ציבורית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצמו הוא לא רק חלק מהתנועה המשיחית, הוא המממן הראשי שלה. תחת שליטתו, מוזרמים מאות מיליוני שקלים למאחזים, לתשתיות בגדה, לחוות מרעה, לכבישים עוקפים, ולעשרות התנחלויות בלתי חוקיות שמקבלות לפתע הכרה ומימון.

הכסף מגיע דרך מנגנוני המדינה, תחת כותרות מכובסות כמו "חיזוק ההתיישבות", "משימות לאומיות" או "ביטחון אזרחי", ומסווה מהלך אידיאולוגי עמוק שמטרתו אחת: למחוק את האפשרות למדינה פלסטינית. כך הופכת מדינת ישראל – בניהולו של שר אוצר משיחי – לגוף שמממן את הכיבוש, מבצר אותו, ומטשטש את שותפות הציבור באחריות.. זוהי תוכנית ממשלתית, ממומנת בכספי ציבור, ומנוהלת בידי אדם שמצהיר בפה מלא – ההתיישבות היא המטרה.

כי האלימות איננה תופעת לוואי, אלא מנגנון

נתוני מערכת הביטחון מגלים עלייה חדה של כ־30% באירועי פשיעה לאומנית מצד יהודים בשטחים מאז תחילת 2025, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.414 אירועים תוך חצי שנה – והיד עוד נטויה. ההצתות, הטרור החקלאי, האלימות הפיזית, גרפיטי מאיים, תקיפות של חיילים, הם אינם אנומליה. הם הפכו לכלי מרכזי במאבק על הקרקע. קצין בכיר בצה"ל מצוטט בגלי צה"ל: "האירועים הופכים חמורים יותר ויותר." המשטרה מגלה שיתוף פעולה מסוכן עם מדיניות משיחית של בן גביר, והממשלה מספקת גיבוי לאלימות יהודית, במקום לעצור אותה.

כי הציבור מנותק, אבל לא חסר אחריות

סקר "תמרור" שנערך ביוני 2025 מראה: הציבור חצוי. 48% תומכים בהיפרדות מהפלסטינים, ו־52% תומכים בשליטה מתמשכת. אך המשמעות המדאיגה יותר היא השחיקה בתמיכה בפתרון שתי המדינות- מ־47% ב־2018 ל־22% בלבד כיום. בצל מלחמות, טרור, הסתה, ודיכוי השיח – הציבור זז ימינה, אבל לא מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך פחד, ייאוש ותחושת חוסר ברירה. וכשאין תקווה, באים המשיחיים, ומכתיבים מציאות.

הסיפוח כבר כאן, ולא חייב להישאר. העברת הסמכויות לידי סמוטריץ', "יחידות האכיפה", "עזרים טכנולוגיים", כל אלה הן לא אלא שפת מכבסה למימוש סיפוח דה-פקטו. לא חוק, לא ביטחון, אלא מהלך אידיאולוגי מתוזמר, שמבקש לרסק את עקרון השוויון ולמנוע כל אופק מדיני.

כי עזה והרעב – הפכו לכלי שליטה תודעתי

המלחמה בעזה והרעב המכוון ברצועה אינם "תוצאה מצערת של הלחימה" – אלא הפכו לכלי אסטרטגי בנראטיב המשיחי שמוביל הימין הדתי-לאומני. רעב המוני, קריסת תשתיות אזרחיות, שוק שחור אלים ואתרי חלוקת סיוע שהופכים למוקדי ירי – כל אלה מוצגים כ"הכרחיים" למיגור חמאס, אך בפועל הם מנגנון של ענישה קולקטיבית, הפחדה, ושימור שליטה.

ממשלת ישראל, בהובלת סמוטריץ’ כשר אוצר ובגיבוי נתניהו, ממשיכה להפעיל מנופים כלכליים, לא רק כלפי חמאס, אלא כלפי כלל האוכלוסייה הפלסטינית. תקציבי הסיוע מוקפאים, הזרמת מים וחשמל מוגבלת, והכניסה של סיוע הומניטרי מותנית באינטרסים פוליטיים.

העדויות האחרונות של חיילים מהשטח מציירות תמונה קשה: ירי על אזרחים רעבים המנסים להגיע למוקדי חלוקת מזון, הפקרת ילדים, וסירוב לאפשר פינוי פצועים. זהו שדה רעב מנוהל, לא "שדה קרב".

במקביל, המציאות הזו משרתת את ראש הממשלה, שמציג את המלחמה כהכרח קיומי, ואת הימין המשיחי, שמנצל את האימה כדי לבצר שליטה בשטחים. כך הופכת עזה לזירה של תודעה: אכזרית, מוחשית, מושתקת – אך מתוזמרת היטב.

ההכרה אינה פרס, אלא קו פרשת מים היא תביעה לצדק. היא קריאת תיגר על חזון של גאולה בכוח. היא מראה שמציבה את השאלה המכרעת: האם נמשיך להידרדר, או שנבחר לחזור להיות חברה אזרחית, מוסרית, חוקית? ולכן – למה לי מדינת פלסטין עכשיו? כי כל רגע בלי הכרה – הוא עוד צעד לתהום. ועם הכרה – מתחיל שיקום.

ברית האימהות הגלובלית להכרה במדינת פלסטין היא התנועה היחידה שמביטה למציאות בעיניים ואומרת: די לאלימות, די לשליטה, די לשקרים. אנחנו – האימהות – לא נעמוד מנגד כשילדים גוועים ברעב בעזה, כשמתנחלים תוקפים באין מפריע, וכשהמדינה מדרדרת לסיפוח משיחי. ההכרה בפלסטין היא לא ויתור – היא חזון של שותפות וחיים.

הצטרפו אלינו – חתמו, פעלו, והיו חלק ממהפכה מוסרית ואזרחית. זו הזמנה למסע משותף של הבנה, הכרה ופעולה. במהלך החודשים הקרובים נצא לסדרת מפגשים בזום במסגרת המעגל עם חמוטל – עם ארגונים ופעילים מהשטח, שפועלים למען זכויות, צדק ושוויון. המפגשים יציעו הצצה למה שקורה באמת – ונקרא לכולנו להצטרף לשינוי. כאן נקשיב. כאן נתחבר. כאן נוביל עתיד אחר. >> למעקב והצטרפות למפגשי " המעגל עם חמוטל"