אתגר21 הציב לעצמו מטרה נעלה – לספק מענה רגשי ומחשבתי, להקנות ידע שיעזור לנו להבין איך הגענו למצב הנכחי ומהו מרחב אפשרויות הפעולה הקיים כעת, ולעודד התנגדות אקטיבית וערנית מול הכוחות ההרסניים הללו. במהלך 21 הימים של האתגר, פגשנו מרצים מובילים מהאקדמיה, מהחברה האזרחית ומהעולם התקשורתי. כל אחד ואחת מהם הביאו את זווית הראייה הייחודית שלהם ועזרו לנו לחבר את הנקודות ולהבין את המצב לעומקו.
אתגר21: מחברות את הנקודות נוצר מתוך צורך דחוף להבין ולהגיב למצב הקשה שישראל נקלעה אליו מאז ה-7 באוקטובר. המלחמה הביאה לאובדן כבד בשני הצדדים, לטראומת החטופים ולעומס רגשי כבד על החברה הישראלית, שמצאה את עצמה מתמודדת עם פחד חיצוני והתפוררות ערכית פנימית. בתוך המציאות הזו בלטו קולות של אימהות שסירבו להיכנע לייאוש, והפכו לסמל של התנגדות לאלימות ולכפייה פוליטית.
הפרויקט יצר מרחב פתוח ומכיל לעיבוד רגשי, חשיבה מעמיקה ודיון בשאלות יסוד: יחסי הכוח בחברה, טראומה קולקטיבית והבניית זהות, והאופן שבו נרטיבים תרבותיים מעצבים את התודעה הפוליטית.
באמצעות שורה מגוונת של מרצים ומרצות, אתגר21 חיבר בין כאב לתקווה, בין הבנת המציאות לגיבוש דרכי פעולה לשינוי – מבלי לטשטש את המורכבות ומבלי לוותר על המחויבות המוסרית.
פרופ' דניאל בר-טל דיבר על הפסיכולוגיה של הסכסוך וכיצד תודעה קולקטיבית מונעת פיוס. ד"ר אורלי איידן הציגה את תפקיד השפה בעיצוב תפיסות ומאבק בשיח מסלים. שירה ברביבאי-שחם שילבה ידע ביטחוני רחב עם חקר מגדר וביטחון לאומי, והזכירה שיש מי שמרוויחים מהסכסוך ומעוניינים לתחזק אותו- ואלו לא מי שמשלמים את המחיר. ד"ר רונית מרזן, חוקרת פוליטיקה פלסטינית, התמקדה במבנה החברתי-פוליטי של החברה הפלסטינית והשפעתו על היחסים עם ישראל. פרופ' אבנר בן-עמוס, היסטוריון, עסק בהשפעת מערכת החינוך על הזיכרון הקולקטיבי ועיצוב התודעה ההיסטורית בישראל. ג'סיקה נבו, מייסדת "הטריבונל" לצדק אלטרנטיבי, דיברה על פועלה להעצמת קהילות ולקידום שינוי חברתי בעקבות חוסר הביטחון לאחר ה-7 לאוקטובר. פרופ' נורית שנבל, חוקרת פסיכולוגיה ומשפט, עוסקת בקשר בין קורבנוּת, כוח ודינמיקות מגדריות, וההשפעו שלהן על החברה. ד"ר אלון גן, חוקר חינוך, דיבר על תפקיד החינוך בעיצוב חברה דמוקרטית והאתגרים החינוכיים בחברה הישראלית. ד"ר בעז שלגי דיבר על טראומה והשפעתה על הנפש, והציע כלים להתמודדות אישית וחברתית עם חוויות טראומטיות. ד"ר ת'אבת אבו ראס וד"ר שמואל לדרמן דנו בהשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של טראומה בין-דורית על החברה הפלסטינית והישראלית. ד"ר אסף דוד התמקד בטראומה הקולקטיבית של ה-7 באוקטובר והשפעתה על החברה הישראלית, ובדינמיקות הפוליטיות והחברתיות שנוצרו בעקבותיה. בפאנל משותף, ד"ר דנה אולמרט, עודה בשאראת וד"ר תומר פרסיקו דיברו על הקרבה – מה אנו נדרשים להקריב למען מדינתנו, והאם יש בכלל הגיון בהקרבה שכזו שרק מזינה את מעגל האלימות. ד״ר שירי רזניק לימדה אותנו על אמפתיה ומה חוסם אותה, על תקווה ויאוש, ועל רגשות מבוססים בקבוצתיות. פרופ' יגיל לוי, דיבר על השפעת השינויים הדמוגרפיים בחברה הישראלית על הצבא, ועל האתגרים של פוליטיזציה וכוחנות במערכת הביטחונית. מושון זר-אביב & מו חוסייני, מעצבים ואקטיביסטים, הציגו חזון לאמנות ועיצוב ככלים לשינוי חברתי ופוליטי בין ישראל לפלסטין. יזהר באר, עיתונאי וחוקר, עסק בתקשורת הסביבתית בישראל ובמאבקים בשטחים, תוך הדגשת חשיבותם של עיתונאים המסקרים את השוליים ואת האמת הלא פופולרית. ד"ר נטע עמר-שיף התייחסה לזכויות אדם ולמעמד החוקתי של הדמוקרטיה בישראל, והציגה את האתגרים המשפטיים והחברתיים הנוכחיים. יאיר אסולין, סופר ומסאי, עוסק בטראומה קולקטיבית, זהות יהודית, ויחסי כוחות בחברה הישראלית, דיבר על הגדרת הנצחון בעולם בו סכסוכים כבר אינם מגיעים להכרעות, והחשיבות של לדעת להפסיד ולהמשיך הלאה. ד"ר רונית לוין-שנור, חוקרת משפט ציבורי, ומייסדת ״פורום היום שאחרי המלחמה״ דברה על מהי תמונת ניצחון אפשרית, מה בין דמיון לנסיון, ועל דחיינות כמאפיינת את המדיניות הישראלית מזה דורות. ולבסוף, ענת מרנין ובסאם עראמין הזכירו לנו שכשמכירים אחד את השני באמת, כבני אדם, כבר אי אפשר לעשות דה-הומניזציה לאחר ולראות בו סתם ״אויב״.
אתגר21: סיום הוא רק התחלה
באתגר21 לא נרתענו מהתמודדות עם האמיתות הקשות: הכאב והשכול, השבר החברתי, והאתגרים הגדולים שמול פני הדמוקרטיה הישראלית. לצד זאת, נשמעו קולות של תקווה וחזון – קולות של אימהות ואבות, נשים וגברים, יהודים וערבים, שמסרבים לוותר על המדינה שלנו ועל דמותה המוסרית.
המסע שפתחנו בו הוא תהליך אישי וקולקטיבי שמחבר בין נקודות מבט שונות ויוצר תשתית לשינוי. הצלחתנו אינה מדודה בהגעה ליעד, אלא באימוץ דרך של שוויון, אי-אלימות, חמלה ואחריות – יום אחר יום, מאבק אחר מאבק. הביטחון האמיתי טמון בבנייה סבלנית של חברה צודקת ודמוקרטית לכולם.
תודה לכל מי שהלך איתנו בדרך: המרצות והמרצים שהעשירו אותנו מדי ערב; חמוטל גורי ויעל ניב שערכו והובילו את המסע; אילה שלו על תרומתה הרבה בתוכן ובליווי.תודה לדפנה עפרון, איריס רפופורט, רבקה מוניץ ויונת עפרון – מנועי התנועה שלנו בארבע השנים האחרונות. תודה לנעמה שודז'יק ומירית בן יצחק על השפה הוויזואלית, לניר ברק על הניהול ברשתות, וליהונתן שלם על ההפקה הטכנית המקצועית.
המסע ממשיך – איתכם ודרככם.
