אני מאשימה: בשם הביטחון, מי מגן על ילדי אום אל ח'יר? ביום שלישי, 8 בספטמבר, בשעה תשע בבוקר, ידונו בבית אל בעתידה של אום אל ח'יר. אנחנו נהיה באום אל־ח׳יר. לא מפני שאנחנו משפטניות או מתכננות ערים. אנחנו אימהות. ובמשך שנים למדנו שהדרך להבין מהו כיבוש אינה מתחילה בספרי משפט. היא מתחילה במקום שבו בני אדם חיים תחתיו. בואו לאום אל־ח׳יר.

מפקד נמדד לא בגינויים שלו אחרי האירוע, אלא בשאלה הפשוטה ביותר: האם האוכלוסייה שעל ביטחונה הוא אחראי הייתה מוגנת? בקוסרה התשובה היא לא. ליקוי החמה חולף כשהירח ממשיך במסלולו. ליקוי מאורות מוסרי אינו חולף מעצמו. מישהו צריך לקחת אחריות ולהדליק מחדש את האור. אנחנו דורשות: הגנה בינלאומית על האוכלוסייה הפלסטינית עכשיו.

לא במקרה מוקמו חלק נכבד מהגרעינים דווקא בלב גוש דן, שם נמצאת אוכלוסייה חילונית בעלת השקפה ליברלית, ציבור שלפי השקפתם של חלק ניכר מרבני הציונ