מפקד נמדד לא בגינויים שלו אחרי האירוע, אלא בשאלה הפשוטה ביותר: האם האוכלוסייה שעל ביטחונה הוא אחראי הייתה מוגנת? בקוסרה התשובה היא לא. ליקוי החמה חולף כשהירח ממשיך במסלולו. ליקוי מאורות מוסרי אינו חולף מעצמו. מישהו צריך לקחת אחריות ולהדליק מחדש את האור. אנחנו דורשות: הגנה בינלאומית על האוכלוסייה הפלסטינית עכשיו.

לא במקרה מוקמו חלק נכבד מהגרעינים דווקא בלב גוש דן, שם נמצאת אוכלוסייה חילונית בעלת השקפה ליברלית, ציבור שלפי השקפתם של חלק ניכר מרבני הציונ

במשך שבוע שלם עקבה מדינת ישראל אחר סיפורן של העיזים באום אל־ח'יר. לכאורה מדובר באירוע מקומי: דיר, עדר, משפחת רועים וצו שטח צבאי סגור. אך מאחורי הסיפור הזה מסתתרת שאלה גדולה בהרבה: מה קורה כאשר מחלוקת משפטית שטרם הוכרעה מתנהלת במקביל ליצירת מציאות חדשה בשטח?