top of page

יום ב׳, 27 במאי

|

ZOOM

המשוררת דליה רביקוביץ הגדירה את השואה כרימון יד שהתפוצץ, וכל אחד מאתנו נושא רסיס ממנה

שואה היא ביטוי תנ"כי שפירושו כוח טבע שנופל עליך בלי שיכולת להתכונן לבואו. מקומות העולים באש ונמחקים פיזית, הגנה ..וגבול שנחשבו בטוחים קורסים והביטוי "גבולות אושוויץ" שטבע אבא אבן במלחמת ששת הימים שב ועולה. פרופ' דינה פורת היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם.

המשוררת דליה רביקוביץ הגדירה את השואה כרימון יד שהתפוצץ, וכל אחד מאתנו נושא רסיס ממנה
המשוררת דליה רביקוביץ הגדירה את השואה כרימון יד שהתפוצץ, וכל אחד מאתנו נושא רסיס ממנה

זמן ומיקום

27 במאי 2024, 20:30 – 22:00

ZOOM

פרטי האירוע

כשבועיים לפני 7 באוקטובר פירסמו הארגונים היהודיים והישראליים העוסקים בהנצחת זכר השואה בארץ, ו"יד ושם" בראשם, גילוי דעת משותף שכותרתו: "לא להשוות לשואה". 

הם הביעו התנגדות נחרצת להשוואה שחזרה ונשמעה מימין ומשמאל, בין גורמים בעם היהודי ובמדינת ישראל ומעשיה לבין הנאצים והשואה. אפשר להוסיף, שלמעשה היא נשמעה בשיח הציבורי בכלל.

גילוי הדעת הדגיש כי הנאציזם היה תופעה מיוחדת במינה, שבמרכז האידיאולוגיה הגזענית שלו עמדה מטרה ברורה: השמדת העם היהודי, על תרבותו וערכיו. כל מי שמכנה את אנשי המחנה שהוא מתנגד לו "נאצים"; כל מי שאינו מבחין בין גזענות, מגונה ככל שתהיה, או בין ויכוח פוליטי קשה על דמותם של מוסדות המדינה, לבין נאציזם, לא רק פוגע בזיכרון השואה וברגשות הניצולים - הוא פשוט אינו מבין מה היה הנאציזם ומה היתה השואה.

כעבור שבועיים פרצו אנשי חמאס את הגדר בין רצועת עזה לבין יישובי העוטף ומעשי הרצח, הביזה, האונס, החטיפות, העלו מיד השוואות לשואה, לפוגרומים שקדמו לה ושלהם עצמם לנאצים. האמירה הנפוצה ביותר היא שאנו עוברים את הזמנים הקשים ביותר מאז השואה. האם זוהי השוואה לשואה ולנאציזם, ויש לצאת בגילוי דעת נוסף נגדה? לדעתי לא. נראה שיש כאן תופעה רחבה שעיקרה אסוציאציות למה שקרה בשואה, ולא השוואה ממש לזמן שבו קהילות יהודיות עמדו אין אונים, ללא הגנה בלי צבא ומדינה, מופקרות בקרב אוכלוסיות שלרוב (לא תמיד) סייעו לרדוף ולרצוח אותן. וזה מול מעצמה שגייסה את כוחה העצום כדי להעביר אותן מן העולם, פשוטו כמשמעו.

במסגרת התופעה הזאת, הרווחת בימים האחרונים, ובוודאי תלווה את השיח הציבורי גם בהמשך, ניתן ביטוי לאסוציאציות שהאירועים מעלים. אירועי השואה ונושאים המשיקים להם נמצאים תמיד בתודעה האישית והקולקטיבית של ישראלים ושל יהודים רבים ברחבי העולם, ומוזכרים בארץ בערוצי התקשורת.

המשוררת דליה רביקוביץ הגדירה את השואה כרימון יד שהתפוצץ, וכל אחד מאתנו נושא רסיס ממנה: אם שהתחבאה עם תינוקת במשך 27 שעות ללא מים ומזון, מתפללת שהילדה לא תבכה; משפחות שלמות שנטבחו; תחושת חוסר אונים מול כוחות עדיפים. לא לחינם השואה כונתה כך. שואה היא ביטוי תנ"כי שפירושו כוח טבע שנופל עליך בלי שיכולת להתכונן לבואו. מקומות העולים באש ונמחקים פיזית, הגנה וגבול שנחשבו בטוחים קורסים והביטוי "גבולות אושוויץ" שטבע אבא אבן במלחמת ששת הימים שב ועולה.

להמשך קריאה | הארץ 

שיתוף

bottom of page