מי צריך את המכינות הקדם צבאיות?

הרב אלי סדן, מנהיג המכינות הדתיות הקדם צבאיות, אומר מפורשות: "אסור להתנתק מהמדינה, אלא צריך להיכנס לכל המערכות — הצבא, השב"כ, המערכות המשפטיות — כדי לעצב את המדינה האידיאלית". הוא מטיף לזה, ובגלוי — ניכנס לצבא, נחולל בו שינוי, נשפיע.

זה עדיין רק קול אחד.

הרב סדן הקים את אם המכינות — המכינה הקדם צבאית בעלי, שרבים מבניה שירתו ומשרתים בתפקידים בכירים בצבא. הוא המנהיג הבלתי מעורער של מפעל המכינות. הוא דובר רהוט של הציונות הדתית ושחקן מאוד מרכזי בהידברות ראשיה עם ראשי הצבא. סדן מציג את עצמו כדמות ממלכתית, מדבר על הצורך בדמוקרטיה, אבל מתריס נגד סמכותם החילונית של מוסדות המדינה. זה מעיד על הלך הרוח של הציונות הדתית וזה חשוב, משום שהרבה פעמים אומרים לי שאני נתפס לשוליים של הציונות הדתית, וזה לא נכון. זה המיינסטרים.

אז התוכנית היא להשתלט או להשפיע?

הרב סדן רגיש מאוד לדיבורים על השתלטות הציונות הדתית על הצבא וחסיד של הסוואת המגמות הללו. הוא אפילו טען שאסור שיהיה רמטכ"ל דתי, כדי שלא יחשבו שיש השתלטות דתית. מה הגבול בין השפעה שהולכת ונעשית ניכרת לבין השתלטות? עמום מאוד. בתקופת ההתנתקות התקיים דיון בקרב הציונות הדתית אם לסרב או לא. אמר הרב מדר, שהוא רב של אחת מישיבות ההסדר החשובות, "אם נסרב נסומן, וכתוצאה ימנעו מאנשינו קידום והשפעה בעתיד". כלומר המחשבה היא על העתיד. יותר מזה, ראשי הציונות הדתית אומרים גלויות שהם מעוניינים בצבא שבו יוכלו לשרת בלי מגבלות של כשרות, שבת וצניעות, ועל כן הם פועלים להסרת המגבלות האלו.

פרופ' יגיל לוי: שיח הנאמנות של הציונות הדתית הוא פשוט בלוף