מדוע ההכרה במדינת פלסטין חיונית לקיומה של ישראל ולשיקום החברה והתרבות היהודית

אנו עומדות בצומת דרכים קריטי. המלחמה בעזה והכיבוש המתמשך בשטחים אינם רק אירועים פוליטיים או צבאיים – הם פצעים עמוקים בנשמתה של החברה הישראלית. כולנו, כאמהות, מרגישות את הכאב הזה: את הפחד לעתיד ילדינו, את התסכול מהבידוד הבינלאומי ההולך וגובר, ואת השחיקה המוסרית שפוגעת בערכים שהגדירו אותנו כעם. אנו משלמות מחיר כבד – לא רק בחיי אדם, אלא גם במרקם החברתי שלנו, בתרבות שלנו, ובתקווה של דור שלם שגדל בצל אלימות וחוסר ודאות.

המציאות הזו אינה מקרית. היא תוצאה של בחירות, של שתיקה, ושל תנועות משיחיות אלימות שמושכות אותנו כחברה לעבר תהום. תנועות אלו, המדברות בשם אידיאולוגיות קיצוניות, מסכנות לא רק את עתידנו, אלא את עצם זהותנו כעם שמבקש להיות מוסרי, צודק ו"אור לגויים". אנו, כאמהות, לא יכולות לעמוד מנגד. יש בנו הכוח לעצור את ההידרדרות הזו, לרפא את החברה שלנו ולבנות עתיד שבו ילדינו יוכלו לחיות בשלום, בכבוד ובהרמוניה עם שכנינו. הדרך מתחילה בהכרה במדינה פלסטינית – צעד של אומץ, חמלה ותקווה, שיכול להחזיר אותנו למסלול של צדק ושלום.

דרום הר חברון , 2022 - צילום: אורנה נאור

אמהות יקרות,

אנו חיות בתקופה של חוסר ודאות, תקופה שבה המציאות סביבנו מרגישה לעיתים כמו סערה שאינה שוככת. כנשים, כאמהות, כמי שדואגות לעתיד ילדינו ולמורשת התרבותית שלנו, אנו מרגישות לעיתים את הכובד של האחריות הזו על כתפינו. אנו רוצות מדינה בטוחה, חברה צודקת ותרבות יהודית שתמשיך לפרוח ולהאיר. אך כיצד נגיע לשם? כיצד נבטיח עתיד שבו ילדינו יוכלו לחיות בשלום, בלי פחד, ובהרמוניה עם שכנינו? אני מאמינה שהתשובה טמונה בצעד אמיץ ומשמעותי: הכרה במדינה פלסטינית. צעד זה אינו רק הכרח מדיני, אלא מפתח לשיקום החברה הישראלית ולחיזוק התרבות היהודית שלנו. הרשו לי להסביר מדוע.

הלב שלנו כואב, והפתרון מתחיל באמפתיה

כאמהות, אנו יודעות מהו כאב. אנו מכירות את החרדה שמלווה אותנו כשאנו חושבות על ביטחונם של ילדינו. אך האם עצרנו לחשוב על האמהות שמעבר לגבול? על אותן נשים פלסטיניות שגם הן דואגות לילדיהן, שחולמות על עתיד שבו הם יוכלו ללמוד, לשחק ולחיות ללא פחד? הכרה במדינה פלסטינית היא לא רק עניין של מדיניות, אלא מעשה של אמפתיה עמוקה. זהו הכרה בכאב של האחר, בצרכים שלו, ובזכותו לחיות בכבוד. כיהודיות, התרבות שלנו מושתת על ערכים של צדק, חמלה ו"ואהבת לרעך כמוך". הכרה במדינה פלסטינית היא ביטוי מוחשי לערכים אלו, והיא מאפשרת לנו לחזור לשורשים המוסריים שלנו כעם.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני שוחק אותנו. הוא שוחק את הנפש שלנו, את החברה שלנו ואת התרבות שלנו. הוא מזין שנאה, פחד וחוסר אמון, שפוגעים לא רק בנו אלא גם בדורות הבאים. הכרה במדינת פלסטין היא צעד לקראת שחרור מהמעגל הזה של אלימות וייאוש. היא מאפשרת לנו לבנות עתיד שבו ילדינו לא יצטרכו לגדול בצל המלחמה, אלא בחברה שמקדשת שלום וצדק.

ביטחון אמיתי מגיע משיתוף פעולה, לא מהפרדה

אנו חיות במציאות שבה המילה "ביטחון" נזרקת לאוויר לעיתים קרובות מדי, אך לעיתים רחוקות היא מושגת באמת. כולנו רוצות להרגיש בטוחות, לדעת שילדינו יכולים ללכת לבית הספר, לשחק בחצר או לטייל ברחובות ללא חשש. אך ביטחון אמיתי אינו נבנה על חומות גבוהות יותר או על נשק חזק יותר. הוא נבנה על אמון, על שיתוף פעולה ועל הבנה הדדית. הכרה במדינה פלסטינית היא צעד לקראת יצירת שותפות אזורית שבה שני העמים – הישראלי והפלסטיני – יכולים לעבוד יחד למען מטרות משותפות: כלכלה משגשגת, סביבה בריאה וחינוך איכותי לילדינו.

ללא הכרה כזו, אנו ממשיכות להיתקע במעגל של עימותים, שבהם כל צד מרגיש מאוים ומגיב באלימות. מעגל זה לא רק מסכן את חיינו ואת חיי ילדינו, אלא גם מרחיק אותנו מהחזון של מדינת ישראל כ"אור לגויים". הכרה במדינת פלסטין מאפשרת לנו להפסיק להילחם על אותה פיסת אדמה ולהתחיל לבנות יחד עתיד משותף שבו שני העמים יכולים לפרוח.

התרבות היהודית זקוקה לשלום כדי לפרוח

התרבות היהודית שלנו היא אוצר יקר. היא מלאה בחוכמה, ביצירה, בחמלה ובתקווה. אך כיצד נוכל להמשיך לטפח את התרבות הזו כאשר אנו חיים במציאות של קונפליקט מתמשך? הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא רק מסכן את ביטחוננו, אלא גם את הנשמה שלנו כעם. הוא גורם לנו לשכוח לעיתים את הערכים שמגדירים אותנו: צדק, חירות וחמלה. הוא מזין קיצוניות ופילוג בתוך החברה שלנו, בין דתיים לחילונים, בין ימין לשמאל, בין אלה שחולמים על שלום לאלה שחשים שזה בלתי אפשרי.

הכרה במדינת פלסטין היא לא ויתור, אלא השקעה בעתיד התרבותי שלנו. היא מאפשרת לנו לחזור לערכים שתמיד הנחו אותנו: לשמור על כבוד האדם, לקדם צדק ולבנות חברה שבה כולם יכולים לחיות בכבוד. זו הדרך להבטיח שהתרבות היהודית שלנו תמשיך לפרוח, לא כתרבות של הישרדות תמידית, אלא כתרבות של יצירה, חינוך ותקווה.

החברה הישראלית זקוקה לריפוי

החברה הישראלית שלנו סובלת מפצעים עמוקים. הפילוג, השנאה והפחד שמחלחלים לתוכנו פוגעים ביכולת שלנו לפעול כקהילה מאוחדת. אנו רואות זאת במחלוקות הפוליטיות, בהפגנות, בתחושת חוסר האונים שמלווה רבות מאיתנו. הכרה במדינת פלסטין היא לא רק פתרון לסכסוך עם שכנינו, אלא גם הזדמנות לשקם את החברה שלנו. היא מאפשרת לנו להפנות את האנרגיות שלנו מבניית חומות לבניית גשרים, מהתגוננות ליצירה, מפחד לתקווה.

כאמהות, יש לנו כוח ייחודי. אנו יודעות כיצד לטפל, לרפא, להקשיב ולהוביל. אנו יכולות להיות הקול שקורא לשינוי, שדורש צדק ושלום. על ידי תמיכה בהכרה במדינת פלסטין אנו לא רק תורמות לפתרון הסכסוך, אלא גם מראות לילדינו מהי מנהיגות אמיתית: כזו שמבוססת על חמלה, על אומץ ועל חזון לעתיד טוב יותר.

הצטרפו לברית האמהות הגלובלית

אמהות יקרות, אנו לא לבד. ברחבי העולם, נשים כמונו – אמהות, משכילות, מודאגות לעתיד – מתאחדות תחת חזון משותף של שלום וצדק. ברית האמהות הגלובלית היא קריאה לפעולה, קריאה לאמהות בכל מקום לקחת חלק בעיצוב עתיד שבו ילדינו יוכלו לחיות ללא פחד, ללא שנאה, ללא אלימות. על ידי תמיכה בהכרה במדינת פלסטין אתן מצטרפות לקהילה של נשים שמאמינות ששלום הוא לא רק אפשרי, אלא הכרחי.

הצעד הזה אינו קל. הוא דורש מאיתנו להתגבר על הפחדים שלנו, על הספקות, על החששות משינוי. אך כאמהות, אנו יודעות ששום דבר ששווה באמת אינו קל. אנו עושות זאת למען ילדינו, למען החברה שלנו, למען התרבות שלנו. אנו עושות זאת כי אנו מאמינות שישראל יכולה וצריכה להיות מדינה שמובילה בדוגמה, שמקדשת שלום וצדק, שמבטיחה עתיד טוב יותר לכולנו.

הצטרפו אלינו. היו הקול של השינוי. תמכו בהכרה במדינת פלסטין ויחד נבנה עתיד שבו ילדינו יוכלו לחיות בשלום, בחמלה ובכבוד.

באהבה ובתקווה, אמהות למען שלום