"דווקא היום, כשהסיפור הרשמי חוזר על עצמו באכזריות, חשוב יותר מתמיד להאזין לקולות שבקעו מן השוחות, מן הכפרים, מן התודעה של מי שנשאו על גופם ו

הציבור הישראלי קיבל רמטכ"ל שמדבר על ממלכתיות, אבל מקבל בשתיקה את הפיכתו של צה"ל למיליציה בשירות משיחיות לאומנית. במקום להחיל משמעת, מוסר וגבולות — הוא משלים עם תהליך ההתפרקות הערכית של הצבא. חיילים אינם כפופים עוד לחוק, אלא לפוליטיקה של התנחלויות.

חנה ארנדט הבינה לעומק את הכוח של שקר כאשר הוא מוצג כמציאות עקבית ומסודרת. שקר כזה אינו רק מתעתע; הוא נוח, מוכר, ומקל עלינו להימנע מההתמודדות

איך אנחנו נראים בעיני עצמנו? המלחמה הזו אינה רק מבחן כוח, היא מבחן אנושי, מוסרי וערכי. מה שהתחיל כתגובה צבאית על טרור הפך לסמל של אכזריות

סרבנות איננה חולשה אלא חוזקה. היא עומדת לצד ערכים של צדק, שוויון וחתירה לשלום. זוהי קריאה לכל אדם להתעורר, להתנגד, ולאפשר לקול המצפון לגבור

הראיה הבוטה ביותר לכך היא ההתנהלות המבישה של תאגיד השידור הציבורי מול הסרט התיעודי של נטע שושני, "1948: לזכור ולשכוח". הסרט הוזמן על ידי התאגיד, מומן בכספי ציבור, הופק ונערך במשך שש שנים – אך נגנז. הוא לא נגנז בגלל פגמים מקצועיים או עובדתיים. הוא נגנז כי הוא נוגע בדיוק במה שאסור לגעת בו – ההיסטוריה כפי שנחוותה בשטח, בעיני יהודים ופלסטינים, לוחמים ואזרחים, שהיו שם – וחלקם עדיין איתנו.

מסאפר יטא שבדרום הר חברון הוא שטח שנמצא באזור C – כלומר נתון לשליטה מלאה של הצבא וממשלת ישראל. ישראל הכריזה על שטח אש באזור – למרות שהשטח...

כמה מנותקת הממשלה הזאת מ-1 ועד לרקוד בזמן שישראלים נאנסים ומעונים בשבי חמאס? וגם: משטרת ישראל נרקבת בקצב מעורר השתאות. מדיניות אצל נתניהו...

"100 ימי מילואים הסתיימו אתמול רשמית. כמה תובנות ראשוניות". ינובסקי כותב פוסט עם 8 תובנות מכובסות על מציאות מדומיינת שהוא חווה במאה ימי...

“לפני האזכרה היתה התעקשות מסוימת של משרד הביטחון לרשום על הקבר “נפל בקרב”. “באיזה קרב? שאלתי. לא ידעו לענות, ואמרו שזה לצורך כבוד המת. לא...

מה שמטריד בעתירה להאג אינו ההתבטאויות המופרעות שמצוטטות בה, אלא דווקא התיאורים מהשטח.

האם אחרי המלחמה יהיה כאן מקום למי שעוד מאמינה, כשאול טשרניחובסקי, "גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז", שמתעקשת שבעתיד "יִשְּׂאוּ...