# מוציאות את הילדים שלנו מהשטחים הכבושים
זה קורה בשמנו.
אנחנו שולחות את הילדים שלנו לבצע משימות שנכפות עליהם שהכתם המוסרי והצלקות הנפשיות שלהם ילווה אותם כל ימי חייהם. הגיע הזמן להגן גם עליהם.
כרזה של דוד טרטקובר – אמא – 1988
בשנה שבאתי לאוויר העולם, ד"ר מַרְטִין לוּתֶר קִינְג ייסד תנועה ויצא למאבק למען שוויון זכויות לשחורים, בזמן שעטפתי את המחברת הראשונה של חיי, בקע קול רועם
"I have a dream"
17 דקות ישבנו בדממה מסביב למקלט הרדיו כשאבי מסמן לנו באצבעו על פיו לשתוק, הקולות שבקעו אז בסלון הקטן המילים שנשמעו אז בשפה לא מובנת הפכו בכוח צלילם למשני מציאות בזכות שלוש מילים "יש לי חלום".
58 שנים אחרי, גם לי יש חלום. חלום שבו כל אחת מאיתנו תראה עצמה כאילו היא אחת מארבעת האמהות המקראיות וביחד נשתחרר ממציאות שבה המילה בטחון משעבדת אותנו. יש לי חלום שהמילה בטחון תהיה מילה שתשחרר אותנו מהפחד. יש לי חלום שהמילה בטחון תהיה הבית שחלמנו עליו ולא בית-כלא שנכלאנו לתוכו. יש לי חלום שבו הבטחון שלנו כאומה לא תלוי ועומד על ילדנו בני 18+.
יש לי עוד חלום אחד, שהילדים שגידלנו כאן יראו במילה בטחון מקום של חופש וצדק.
רק חלום אחד משותף, ביחד אנחנו האימהות נוכל להוציא את הילדים שלנו מהשטחים הכבושים.
קטי בר