השימוש בכוח אומר שלא הצלחת בדרכים אחרות, ח"כ נירה שפק

שפק היא תושבת כפר עזה שהתמודדה בעבר לראשות המועצה האזורית שער הנגב. היום היא יו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף (ועדת משנה חסויה של ועדת החוץ והביטחון), חברה במליאת הוועדה וגם בוועדת הכספים. שפק היא אלוף משנה בעברה הצבאי וממשיכה לשרת במילואים גם היום. נתוני "שקוף" מראים כי לאורך השנה האחרונה בה היא מכהנת כחברת כנסת היא אחת החרוצות במשכן, באופן עקבי. רק לאחרונה מצאנו כי היא החברה הכי בולטת בנוכחותה בדיוני ועדת החוץ והביטחון. 

היא מדורגת באופן עקבי בראש טבלת הנוכחות במשכן ובוועדות הכנסת.

הדבר הראשון שנתקלים בו כשנכנסים ללשכתה הוא לוח "גאנט" גדול שמעיד על ליבת עיסוקה בכנסת: "ביטחון מוכנות העורף", "עוטף עזה (נגב)" ו"חקלאות מרחב כפרי". בהמשך תעיד כי מבחינתה זה גם סדר העדיפויות בעבודתה הפרלמנטרית, כשראשון בסדר הדברים הוא ביטחון העורף.

לאחר שאנחנו מתיישבים אני מפנה את תשומת ליבה לסט הבובות של ראשי הממשלה שמונח על עדן החלון בלשכה. 

ההישג בדמות החוק שיסייע לחושפי שחיתויות מספר לא מעט על תפיסתה את עבודת הכנסת. "אם מישהו כבר הגיש הצעת חוק והתקדם בנושא שחשוב לי – אז לא צריך להמציא את הגלגל. לכן אני תמיד בודקת אם מישהו עשה את העבודה קודם, אפשר ללמוד מזה", היא מספרת. ואכן, החוק של שפק הוא המשך לעבודתה של ח"כ לשעבר רחל עזריה מ"כולנו". "היא הייתה בתוך זה. במקרה הזה היא עדיין לא הייתה בעבודה מול משרדי הממשלה אבל היא עשתה עבודה בחברה האזרחית".

שפק גם מבינה שאם הייתה הולכת לממשלה לבקש כסף להצעת החוק, זה היה עשוי להיגמר אחרת. "החוק שהעברתי הוא חוק בלי תקציב. אבל כשאתה מגיע לחוק עם תקציב זה מה שנקרא 'חליהא לאללה' ("יהיה בסדר" בערבית)", היא אומרת. "לך תבוא לשר שיגיד לך 'אל תלמד אותי איך לנהל תקציב'. האמת שלפעמים משרדי הממשלה צריכים חקיקה כדי לעזור להם".

החוק על חושפי השחיתויות עבר בפשרה – שפק דרשה רף גבוה יותר ונאלצה לרדת כמה ענפים מצמרת העץ. "אם יש משהו שאנשים צריכים להבין, בייחוד ח"כים וח"כיות, זה שאין קוסמות. אתה לא יכול לבוא לעשות שריר", אומרת שפק, כשהיא מסבירה מדוע ההצעה עברה באופן חלקי. "נגיד שהיית פעם אחת בסיטואציה שאתה יכול ועשית את זה בכוח (כלומר בניגוד לעמדת משרדי הממשלה והשר האחראי, ע.ב) כולם יזכרו לך את זה והגלגל מסתובב".

להמשך קריאה אתר שקוף