הישראלים לא שומעים ולא רואים, לא עוקבים ולא מתעניינים

בעיר אחת בהולנד, יש שני בתי דין בינ"ל ובהם שלושה הליכים משפטיים בעלי פוטנציאל אמיתי להשפיע על עתיד הסכסוך. 

עו״ד מיכאל ספרד

עורך דין המתמחה במשפט בינלאומי של זכויות האדם ובדיני מלחמה, פובליציסט, ופעיל שמאל ישראלי. ספרד מרבה לייצג יוצרי קולנוע וטלוויזיה כגון תסריטאים ובמאים, פעילים וארגונים למען זכויות בעלי חיים, וכן ארגוני שמאל רדיקלי, סרבני שירות בצה"ל ופלסטינים בבג"ץ. קיבל ב-2012 את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג.

זה כמעט קשה להאמין שבערכאה השיפוטית הכי גבוהה בעולם, בית הדין הבינלאומי לצדק, מתנהלים דיונים השבוע מדי יום  בנוגע לכיבוש הישראלי - והתקשורת הישראלית (למעט הארץ) לא מדווחת על כך בכלל. 

הטיעונים שמתחילים כל יום ב-11 ומסתיימים קרוב ל-7 בערב,  מועברים בשידור חי. מדינה אחרי מדינה, מכל היבשות, מכל התרבויות והדתות, מכל קצוות תבל, כאלו שהן בנות ברית קרובות, וכאלו שהן אויבות, כאלו שעשינו איתן הסכמי שלום וכאלו שמועמדות להסכמי נורמאליזציה, עולות לדוכן הטוענים ועורכי/ות הדין המשובחים/ות בעולם פורשים/ות בפני 15 שופטי ושופטות בית הדין, מטעמן, יריעה רחבה של ניתוח משפטי של המתרחש במחוזות הכיבוש הישראלי.

ובתקשורת הישראלית: כלום.

במוקד הדיון: ישראל ומדיניותה בגדה המערבית, בירושלים המזרחית וברצועת עזה, ישראל והפרקטיקות שפיתחה בשטחים שכבשה ב-1967 לאורך שישה עשורי כיבוש. מה דרגת אי החוקיות שלהן? האם מידה כלשהי של הפרת דיני הכיבוש הופכת את הכיבוש עצמו לבלתי חוקי 

ולכן על בית הדין לקבוע שחלה חובה על ישראל לסגת משטחים אלה מיידית? 

האם ישראל בעצם סיפחה (סיפוח אסור) את הגדה המערבית או רק את ירושלים המזרחית? 

האם המשטר שאנחנו יצרנו בשטחים שכבשנו הוא משטר אפרטהייד פושע?

ובתקשורת הישראלית: כלום.

הישראלים לא שומעים ולא רואים, לא עוקבים ולא מתעניינים. נכון - לא מראים להם, לא מעניינים אותם, ואם יש התייחסות היא מתנשאת, וולגרית, מזלזלת ובעיקר מלאת בורות על הערכאה, על סמכויותיה, על הרקורד שלה ועל השופטות והשופטים המכהנים בה. 

לכן, כשכבר יש משהו בתקשורת הישראלית, זה ברמת הדחקה במקרה הטוב והאשמות חסרות שחר על אנטישמיות במקרה הפחות טוב. 

החברה הישראלית עוברת תהליך עקבי ומכוון של הטפשה. הגורמים שאמונים על אספקת מידע לציבור כדי שיוכל לגבש עמדה, מועלים בשליחותם, והכל בשירות הלאומנות, ההאדרה העצמית, האשמת הקורבנות שלנו, ופשיזציה מואצת.