טועה מי שחושב שאפשר לחיות עם נפרד אבל שווה

דמוקרטיה בצל האיום המשיחי: לאן פני החברה הישראלית?

הפרדה מגדרית כבר אינה שולית ואינה עניין פנים־דתי. היא הפכה לכלי מרכזי בארגז הכלים של ההפיכה המשטרית כלי שמערער את יסודות הדמוקרטיה, מחליש את המרחב הציבורי ומסמן לנשים ולבנותינו איפה “מקומן”.בישראל של השנים האחרונות, הפרדה בין נשים וגברים זוחלת מהשוליים אל מרכז הבמה: באוטובוסים, בטקסי לוויה, במרחבים עירוניים, בחינוך ובאקדמיה. ובעודה מתפשטת, האיום המשיחי־פוליטי הולך ומעמיק איום שמופנה ישירות כלפי הגוף, הקול והחירות של נשים.

פרופ’ יופי תירוש מראה כיצד ההפרדה המגדרית אינה “פשרה תרבותית” אלא מנגנון כוח שבאמצעותו אדריכלי ההפיכה המשטרית מעצבים מחדש את מוסדות המדינה, את המשפחה, ואת עתידם של בנינו ובנותינו. זו לא רק הדרת נשים זו שנאת נשים במעטה של חופש דת, של נימוס, של “כבוד למסורת”. וזה קורה בדיוק משום שחלק גדול מהציבור הדמוקרטי מוכן להבליג, “לסבול” או להדחיק בשם מטרות אחרות.

במפגש נשאל בכנות ובאומץ:מה יהיה על בנותינו ובנינו?

איך ייראו חייהם במדינה שבה “נפרד אבל שווה”…