ישראל איננה "רק" בפוסט־טראומה אלא סובלת גם מפציעה מוסרית

ישראל איננה מצויה רק בפוסט־טראומה. היא נושאת פציעה מוסרית עמוקה פצע שנפער כשאזרחיות ואזרחים חווים בגידה מצד הנהגה שאמורה הייתה להגן עליהם, לא להפנות להם עורף. הפער בין ערכי היסוד שעליהם הוקמה המדינה לבין המציאות הפוליטית והציבורית של שלוש השנים האחרונות בלתי ניתן עוד לעיכול.

מחקרים מראים שהמחנה הליברלי משלם על כך מחיר נפשי כבד במיוחד: שחיקה, אובדן אמון, תחושת איום קיומי על הבית הדמוקרטי.

והשאלה מרחפת מעל הכול: האם אפשר לתקן?

עירית קינן, במאמרה ב"תלם", מציעה שלא רק שאפשר אלא שחובה.

תיקון מתחיל בהכרה בפציעה, בהבנה שהטראומה איננה רק תוצאה של אירועים ביטחוניים, אלא של שבר מוסרי.

הוא ממשיך בדרישה לאחריות הנהגתית ובשיקום האמון הציבורי מן השורש.זהו מסע ארוך, אבל לא אבוד.