זה בדיוק הזמן לפוליטיקה. ‏זה הזמן לחשבון נפש. ‏לא יהיה זמן אחר

מילים: חיים גורי

ושוב, כמו תמיד בארץ ישראל, האבנים רותחות, והאדמה איננה מכסה. ושוב קוראים אחי מן המיצר. כלבים קצוצי אזניים צועקים בלילה אל הנכרי הנע ואחיהם עונים לעומתם. ושוב, כמו תמיד בארץ ישראל, אבני המראשות מסוכנות. רבים מן הנמים רואים סולם. הלבנה גדולה יותר ומניעה גמולות משוררות ועוד סהרורים והאורבים נמים על אם הדרך, כמאז. ושוב, כמו תמיד בארץ ישראל, שער הרחמים נעול עדיין ואבני קברים בצל חומה. ושמש אלולית וההרים נוטפים עסיס והגבעות תתמוגגנה ודבש ניגר. ושוב, כמו תמיד בארץ ישראל, עיניים מציצות מכםות המזל ושולי האבנים פיח שרפות רחוקות וטרם שחר מלאה הביקעה ערפל ובעונת האבטיחים סוער הים. ושוב, כמו תמיד בארץ ישראל הדרכים כואבות מעיקבות עולי רגל ואלוהים מרגיש כמו בבית ואחי עודם קוראים מן המיצר. וכח אש וכח לילה ומחט לא תעבור ונוצה בהרים. ושוב, כמו תמיד בארץ ישראל האבנים זוכרות. האדמה איננה מכסה. הדין נוקב את ההרים.