לא עומדות מנגד. מתנגדות!

כאשר מפקד אחד מכופף את הצבא ליעדים משיחיים – החיים של פלסטינים, חיילים ופעילי זכויות אדם מופקרים. העולם חייב להתערב עכשיו.

אחרי שנה של פעילות, ספריית עודה היא כבר בית חי של חינוך, יצירה וקהילה לילדות ולילדי אום אל־ח׳יר. יחד אתכן ואתכם אנחנו ממשיכות להפעיל, לתחזק ולהעשיר אותה - כדי שתמשיך להעניק לילדות, לילדים ולנשות הקהילה מקום בטוח ללמוד, ליצור, להיפגש ולגדול בכבוד. כל תרומה מאפשרת לספרייה להמשיך לפעול ולצמוח.

המעגל עם חמוטל הוא הלב הפועם של אימהות נגד אלימות – מרחב שבועי של שיח, לימוד ופעולה אזרחית שמזכיר: המאבק באלימות וכיבוש הוא גם אישי ורגשי.

הכרה במדינת פלסטין היא הדרך היחידה לשים קץ למעגל הדמים, להשיב את הבנים והבנות ולבנות עתיד של חופש, שוויון וביטחון לכל הילדים. ביחד נוכיח שהכוח של חמלה ושל קול נשי־אימהי גדול מכל ניסיון פוליטי להשתיק אותנו. הצטרפו אלינו.

בלוג האימהות חושף אלימות פוליטית, צבאית ומשטרית ומציב קו מוסרי ברור של נשים שמסרבות לשתוק.

פרויקט הכרה ופיוס מחבר נשים ואימהות יהודיות ופלסטיניות למסע של הקשבה, למידה ופעולה. מתוך הכרה בכאב, בזכויות ובאנושיות של האחרת, אנחנו מבקשות לבנות שפה חדשה של ביטחון – המבוססת על שוויון, צדק, חמלה ועתיד משותף לשני העמים.

אנחנו קוראות להוציא את הצבא מהמרחב הפוליטי – ולהציב כוחות בינלאומיים בגדה המערבית שיגנו על אזרחים ויעצרו את מעגל האלימות.

חתימת האימהות היא מעשה אזרחי חד ושקט, אחריות מוסרית שמסרבת לשתוק. כל חתימה היא התנגדות לאלימות, קריאה לצדק וסירוב להשתתף בעוול.

תקווה רדיקלית היא הבחירה שלנו לפעול דווקא כשהייאוש מאיים להשתלט. דרך מפגשים, מעגלי שיח, מחאה, סולידריות ופעילות בשטח, חיברנו נשים ואימהות ובנינו קהילה שבוחרת באומץ בחמלה, באחריות ובאמונה שאפשר ליצור כאן עתיד אחר.

אימהות בשביל אימהות הוא מערך סיוע ישיר למשפחות ולקהילות פלסטיניות המתמודדות עם אלימות, עקירה ומחסור. אנחנו מגייסות מזון, ציוד חיוני ותמיכה לנשים ולילדים, מתוך אחריות, סולידריות ודאגה אנושית.
הצטרפו למעגל התמיכה: תרמו, שתפו ועזרו לנו להגיע לעוד אימהות וילדים הזקוקים לסיוע. כל תרומה הופכת סולידריות למעשה ומאפשרת לנו להמשיך להיות שם, בזמן אמת.

"קשרי סרט צהוב" איננו רק קריאה לשחרור החטופים. הוא קריאה עמוקה לבחינה מחודשת של גבולות – לא רק גיאוגרפיים, אלא מוסריים. הסרט הצהוב,  הוא לא רק סמל של תקווה – אלא של ראייה. של עין שלא מסיטה מבט. של נראות אזרחית שאי אפשר למחוק.​

באתגר21 התמודדנו עם כאב, שכול ושבר חברתי, אבל גם שמענו תקווה וחזון.
יהודים וערבים שמסרבים לוותר על דמותה המוסרית של המדינה.