גוש אמונים של שנות ה70 זה הגרעינים התורניים של שנות ה2000
- Ketty Bar
- 3 באוג׳
- זמן קריאה 9 דקות
עדכון | 3.8.2026
גרעיניים תורניים - הנתונים של מולד מ־2014 כבר אינם העדכניים ביותר. נכון ל־3 באוגוסט 2026, המיפוי המקיף האחרון הוא מחקר מרכז אדוה שפורסם בדצמבר 2024, המבוסס על נתונים עד סוף 2022.
הנתונים העדכניים ביותר שניתן לאמת:
בישראל מופו 181 גרעינים תורניים, המאוגדים ב־146 עמותות.
134 גרעינים, שפעלו באמצעות 103 עמותות, קיבלו תקצוב ממשלתי בשנת 2022.
בתל אביב–יפו מופו 12 גרעינים תורניים — ולא עשרה כפי שנמצא ב־2014.
התמיכה הממשלתית הישירה בעמותות ובארגוני הגג עמדה ב־2022 על 111.4 מיליון שקל. לפי עדכון מרכז אדוה, ב־2023 היא כבר הגיעה לכ־160 מיליון שקל. החוקרות מדגישות שהסכום האמיתי גבוה יותר, משום שהמיפוי אינו כולל את כל התקציבים המועברים דרך מוסדות חינוך, ישיבות, הקצאות מבנים, קרקעות, ארנונה והתקשרויות עירוניות. מחקר מרכז אדוה המלא, עדכון מרכז אדוה
גם התקצוב נמשך ואף הורחב:
בשנת 2024 עמדה תקנת משרד החינוך „גרעין חינוכי לאומי” על כ־52.9 מיליון שקל, ומתוכה בוצעו בפועל כ־29.9 מיליון שקל. זהו מסלול תקציבי אחד בלבד. דו״ח משרד החינוך
באוקטובר 2025 אישרה הממשלה תוספת ייעודית של 36 מיליון שקל לגרעינים החינוכיים־תורניים: 13.5 מיליון ב־2025, 10.5 מיליון ב־2026 ו־12 מיליון ב־2027. החלטת ממשלה 3408
לגבי הגרעין המרכזי ביפו: עמותת „מה יפו – פעמי בת ציון”, המפעילה את ישיבת שירת משה ואת „מאירים ביפו”, קיבלה ב־2024 כ־4.43 מיליון שקל בתמיכות ממשלתיות מתועדות. בשלוש השנים האחרונות הסתכמו הכספים הממשלתיים המתועדים שקיבלה בכ־11.64 מיליון שקל. בנוסף, עיריית תל אביב–יפו אישרה לה תמיכות בסך 68,445 שקל ב־2024 ו־49,902 שקל ב־2025. מפתח התקציב, פרוטוקול התמיכות העירוני ל־2025
מה שהתחיל בחברון לא נשאר בחברון. הוא המשיך בסילוואן ובשייח׳ ג׳ראח, נכנס ללוד וליפו — ומשם התפשט אל לב הערים החילוניות. אותה תפיסה משיחית המבקשת להכריע את המרחב הפלסטיני באמצעות התנחלות, דחיקה ושליטה, פועלת בתוך ישראל באמצעות גרעינים תורניים, מוסדות חינוך, ישיבות, מדרשות, עמותות ותקציבי ציבור. בשטחים קוראים לזה מאחז; בתוך הערים קוראים לזה „קירוב לבבות”.
אבל אין כאן קירוב לבבות. יש כאן מאבק פוליטי מאורגן על דמותו של המרחב: מי יחנך את הילדות והילדים שלנו, מי יקבע איזו יהדות תוצג כיהדות היחידה, מי תורחק מן הבמה וממרכז קבלת ההחלטות, ומי תרגיש שייכת ובטוחה בעיר שבה נולדה.
יפו, לוד, רמלה, עכו, חיפה, ירושלים, נוף הגליל ומעלות־תרשיחא אינן רק „ערים מעורבות”. אלה ערים שבהן חיה אוכלוסייה פלסטינית ילידית, בעלת היסטוריה, תרבות, קהילה וזכות מלאה לעיר. אלא שבמקום להשקיע בשוויון, בתשתיות ובחיים משותפים, המדינה מעבירה משאבים לקבוצות אידיאולוגיות מאורגנות המגיעות כדי „לחזק את הזהות היהודית” — ובפועל לשנות את המאזן הדמוגרפי, התרבותי והפוליטי.
הגרעינים אינם מגיעים כמשפחות פרטיות המבקשות להשתלב בעיר. הם מגיעים ככוח מאורגן: עם הנהגה רבנית, עמותות, רשתות ארציות, ישיבות, מוסדות חינוך וגישה ישירה לתקציבי המדינה. יש להם יכולת לרכוש נכסים, להקים מוסדות, להיכנס לבתי הספר, להשפיע על הרשויות המקומיות ולעצב מחדש את השפה ואת המרחב הציבורי — כוח שאינו עומד לרשות התושבות והתושבים הוותיקים.
בלוד וברמלה המהלך מתחבר למדיניות ארוכת שנים של הפרדה, הזנחה ודחיקת האוכלוסייה הערבית. בעכו ובנוף הגליל הוא משתלב במאבק על קרקע, דיור וזהות העיר. בירושלים הוא חלק מאותו היגיון המניע את מפעל ההתנחלות בסילוואן ובשייח׳ ג׳ראח. ביפו הוא פועל בתוך עיר שעברה גירוש ונישול, ושבה תושבות ותושבים פלסטינים עדיין נאבקים בפינוי משפחות, ביוקר הדיור ובהיעלמות המרחב התרבותי והקהילתי שלהם.
אותה שיטה מגיעה גם לתל אביב, רעננה, הרצליה, הוד השרון, רמת השרון, רמת גן, ראש העין, קריית אונו, גבעת שמואל, אור יהודה, חולון, אזור, מודיעין וגדרה. כאן היא אינה מתמקדת בעיקר בדחיקת אוכלוסייה פלסטינית, אלא בהשתלטות הדרגתית על מערכות החינוך, התרבות והקהילה; בקידום תפיסות לאומניות ומשיחיות; בהדרת נשים ולהט״ב; ובהחלשת אופיין החופשי, השוויוני והדמוקרטי של הערים.
תוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ׳ אינה נעצרת בקו הירוק. ההיגיון שלה — עליונות יהודית, דחיקת הפלסטינים, פירוק האפשרות לחיים משותפים והכפפת המרחב כולו ללאומנות משיחית — מחלחל מן השטחים הכבושים אל הערים המעורבות ומשם אל מרכזי האוכלוסייה החילוניים. לא בהכרח באמצעות מסמך ארגוני אחד, אלא באמצעות אותה תפיסת עולם, אותם מוקדי כוח ואותה קופה ציבורית פתוחה.
בשטחים ההשתלטות מתחילה לעיתים בקרוואן, בישיבה או בבית שנרכש בלב שכונה פלסטינית. בערים המעורבות היא מתחילה בגרעין „חברתי”, במדרשה ובמוסדות חינוך. בערים החילוניות היא נכנסת דרך גן הילדים, הצהרון, פעילות החגים, מרכז הקהילה או אירוע במרחב הציבורי. בכל זירה משתמשים בשפה אחרת, אבל השיטה דומה: מגיעים בשם השליחות, מציגים את התושבות המקומיות כמי שזקוקות להצלה, ומתייחסים למרחב חי וקיים כאל שטח ריק שאפשר לכבוש ולעצב מחדש.
במשך שנים שתקנו. לא היה לנו נעים להתנגד למי שהציגו את עצמם כשליחי „חינוך לערכים”, „חיזוק המורשת היהודית”, „עשייה חברתית” ו„קירוב לבבות”. רצינו להיות סובלניות, לקבל את האחר ולא להצטייר כמי שמתנגדות לדת. בזמן שכיבדנו את כללי המשחק הדמוקרטי, הם פעלו לשנות את המשחק עצמו. המדינה תקצבה, הרשויות פתחו דלתות, ומערכות החינוך אפשרו לאידיאולוגיה פוליטית להיכנס בתחפושת של פעילות קהילתית.
חשוב לומר בבירור: האויב המשותף שלנו אינו הציבור הדתי, לא האמונה ולא המסורת היהודית. האויב הוא המנגנון הפוליטי־משיחי המשתמש בדת כדי לקדם עליונות, הפרדה, הדרה והשתלטות. הוא פוגע בפלסטיניות המבקשות להישאר בביתן ובעירן, ובנשים חילוניות ודתיות המבקשות לחיות במרחב חופשי, שוויוני ודמוקרטי.
לכן גם המאבק חייב להיות משותף. המאבק של תושבות הערים המעורבות נגד ייהוד, דחיקה והעמקת העוינות, והמאבק של תושבות הערים החילוניות נגד הדתה, הדרת נשים והשתלטות על החינוך — הם אותו מאבק. אלה אינן שתי חזיתות נפרדות. זאת אותה תוכנית, אותו כסף ציבורי ואותו אויב משותף. מולו דרושה ברית משותפת של אימהות, נשים, תושבות וקהילות — יהודיות ופלסטיניות — שתגן על הבית, על החינוך ועל המרחב הציבורי ותבהיר: הערים שלנו אינן שטחי הכרעה, והילדות והילדים שלנו אינם חומר הגלם של המהפכה המשיחית.
>> ריכזנו לקריאה ומעקב שלכן מקורות, תחקירים, סיפורים, ותיעוד מתמשך לאורך ה20 השנים האחרונות - נמשיך לעדכן
אנשים שמושקעים בפיתוח פרויקטים של טיהור מעמדי ואתני הם אלה אשר מקדמים אלימות, אלימות מזוקקת.
يارا غرابلى Yara Gharablé : "המהומות האלימות שהתרחשו אתמול ביאפא והבעירו את רחוב יפת הן חלק מסדרת מאורעות השזורים אחד בשני ואיני יכולה לראותן במנותק מן המציאות היומיומית שאנו - התושבים והתושבות המקומיות היפואיות חיים וחיות.
מה שקרה אתמול הוא זעם מצטבר עוד מהמאבק שהתנהל נגד הריסת בית הקברות המוסלמי ״איל-אסעאף״ (הממוקם צפונית למגדל השעון) לטובת הקמת מבנה שיקומי לדרי רחוב עם קומת מסחר, והישר המשיך עם המדיניות של חברת עמידר הנוכלת שממשיכה לפרסם הצעות נדל׳׳ן ליזמים על חשבון משפחות יפואיות שנמצאות. יאפא עדיין מתמודדת עם אותה רוח רפאים ישנה שמטרתה לשלוט על כל מה שפלסטיני, ועדה להתעצמות המגבלות שמטרתן לעקור, לגרש ולנשל את אנשי העיר - אוכלוסיית הילידים - מבתיהם. הניסיון האחרון עד כה של הרשויות הקולוניאליות לנשל את תושבי יפו מחזקתם ומבתיהם, הוביל ותורגם למעשים שהיוו נקודת שיא אתמול.
אי אפשר להתייחס להתרחשויות של אתמול בניתוק מההוויה הכללית של עוול הנכסים ביפו. בתקשורת, ובשרשורים שעלו מהמקרה אמש, גינו בתוקף את תקיפתו של הרב אליהו מאלי באמירה המתנגדת לאלימות. ואני שואלת האם אלימות היא משהו חד אופקי ואין היא מונה פנים רבות? האם ג׳נטרפיקציה אינה אלימות? האם דחיקת התושבים הילידים למען פרויקט שיקום יפו או במילים אחרות ׳׳ייהוד יפו׳׳ למען יהודים ישראלים אמידים אינה אלימות?
המקרה מאתמול הינו מקרה קלאסי לדפוס הכפפה ושליטה. כדי להבין כמה האקט הזה כשלעצמו אלים אולי שווה להיצמד לכמה עובדות פשוטות: ישנה משפחה שגרה בנכס ברחוב דונולו הרופא, שעליו מתוכננת להיבנות ישיבה של 'עטרת כהנים'. היזם לא הצליח לפנות את המשפחה, אז הוא הזמין את הרב אליהו מאלי מ'עטרת כהנים' (עמותה שכל מטרתה לקדם התיישבות מקסימלית במקומות עתיקים). מאלי הגיע עם היזם והם התחילו להתעמת עם המשפחה, כאשר שניים מבני המשפחה יצאו ותקפו את הרב. הקהילה הערבית בעיר לא התעניינה במיוחד במה שקרה, גם אחרי שהגיעה המשטרה ועצרה את השניים האלה.
אבל בערב, הגרעין התורני מחליט לקיים הפגנה מול בית המשפחה. המשטרה לא מאשרת את ההפגנה, אז הם מחליטים להפגין ברחוב יפת – 300 מטר מבית המשפחה. בשעה שמונה, בשעת התפילה, הם מקיימים הפגנה ברחוב יפת פינת בעש"ט, קרוב לאחד המסגדים הכי עממיים ומוכרים מסגד אלג'בלייה.
יפו, 18/04/21 צילום: מוחמד בבאי
האם אתם מקימים כיום התנחלות בלב יפו? "אני חייב להבין את המושג הזה התנחלות. מתוך 46 אלף תושבים יש 50 משפחות תורניות שגרות כאן. האם בן אדם עם כיפה בצד, שעשה שלוש שנים צבא ויש לו ציציות מבצבצות הוא מתנחל? אני מאמין באידיאולוגיה מסוימת, כך שאם זו ההגדרה להתנחלות, אז כן, אנחנו הקמנו התנחלות. אבל באותה מידה גם הקהילה הרפורמית ביפו היא התנחלות. אני לא אשקר ואגיד, יש מצווה להתנחל בארץ ואני מקיים אותה בהנאה מרובה, אבל לבוא ולהגיד כל ציבור איקס הוא מתנחל, אני לא חושב שזו המלה הנכונה. כל הרעיון הזה של הקמת גרעין תורני בא מהצורך של הקהילה המקומית, שבאה ואמרה: ?בואו נקים גרעין תורני'. למה הוא קם פה? בגלל שביפו יש 45-50 בתי כנסת, שהיום כמעט אין בהם מניינים. בעבר בתי כנסת היו מלאים. היום ברוך השם, הם מתחילים לחזור לחיים". הדובר הוא איתי גרנק, בן 25, הוא מנהל הגרעין התורני ביפו, שמונה כ-50 משפחות מהזרם הדתי-לאומי. נוסף על כך פועלת ביפו ישיבת הסדר של הרב אליהו מאלי, וכן גרעין בנות שירות.
כך מנסים הגרעינים התורניים מההתנחלויות לכבוש את ת"א. החטיבה להתיישבות העבירה ב-2014 עשרות מיליוני שקלים לגרעינים תורניים שהתנחלו בגוש דן כך נראה מפעל "ההתנחלות בלבבות"
ייעודם החינוכי־תעמולתי של הגרעינים התורניים הוא אינו סוד, ודאי לא בשיח הפנימי בציבור הדתי־לאומי, והדברים נאמרים באופן גלוי באינספור ראיונות הנערכים עם ראשי הגרעינים, אך בעיקר בכלי התקשורת של המגזר, כמו ערוץ 7 או עיתון "הצופה". רבים מהם מציינים את מהלך ההתנתקות שיזם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון כאירוע מכונן, שבעקבותיו נבטה בהם ההבנה כי הקרב האמיתי על עתיד ארץ ישראל השלמה כלל אינו מתנהל ביהודה ושומרון, כי אם בלב גוש דן, במה שכינה הרב יואל בן־נון, מראשי תנועת גוש אמונים, "התנחלות בלבבות".
לפי נתונים שאסף מכון המחקר מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה בשנת 2014 ההתנחלות בלבבות מתוקצבים על ידי החטיבה להתיישבות כ–40 "גרעיני התיישבות תורניים" במרכז, עשרה מתוכם בתל אביב-יפו. מדובר במספר גבוה ביותר.
כיום מרושתת תל אביב בעשרה גרעיני משימה תורניים הממומנים ממיטב כספו של משלם המסים. גרעין יפו בשכונת עג'מי ממומן בכ–1.5 מיליון שקל מכספי החטיבה להתיישבות, סכום גבוה בהרבה מזה שקיבלו ב–2014 מהחטיבה עשרות יישובים בפריפריה.
מייסד העמותה "המקום - תרבות ורוח" ברחוב ברנר בלב תל אביב, הרב אריאל דורפמן, התנועה דוגלת בסירוב פקודה בעת פינוי יישובים, בכינונה של מדינת הלכה, באיסור השכרת דירות לערבים ואף היתה זו שעמדה מאחורי "מצעד הבהמות" שהתקיים במקביל למצעד הגאווה בירושלים. הרב יובל אלפרט, ראש גרעין יפו הממוקם בשכונת עג'מי בעיר, בראיון שהעניק לאתר מכון צומת ב–2010. לדבריו, עד להחלטה לעבור ליפו, התגוררו הוא ומשפחתו בלב הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, ואולם אז באה "חוויית הגירוש מגוש קטיף", כהגדרתו, וטרפה את הקלפים. "אז הבנו שהמערכה האמתית היא על עם ישראל, והחלטנו שמשפחתנו צריכה לפעול בנושא. הציבור הכללי בארץ לא מכיר את תורת הרב קוק, לא יודע לענות על השאלה למה בכלל אנו נאבקים על ארץ ישראל".
מטרת חלק נכבד מהגרעינים אינה חיזוק הפריפריה או שיקום שכונות, אלא החזרה בתשובה, הפצת משנתו האידיאולוגית של הימין הדתי וחיזוק התשתית הפוליטית שלו, וכי לא במקרה מוקמו חלק נכבד מהגרעינים דווקא בלב גוש דן, שם נמצאת אוכלוסייה חילונית בעלת השקפה ליברלית, ציבור שלפי השקפתם של חלק ניכר מרבני הציונות הדתית, סובל מ"רפיון רוחני" כפי שניסח זאת הרב חיים גנץ, ראש ישיבת מעלה אליהו הפועלת בתל אביב ונתמכת על ידי החטיבה להתיישבות, בראיון שהעניק לפני שלוש שנים בעקבות פיגוע שאירע בסמוך לישיבה.
גרעין רוח אביב ברמת אביב עוררה סערה אדירה בשכונה ומאבק ממושך של ועד תושבי רמת אביב להפסקת פעילותם של אנשי הגרעין בתיכון אליאנס. בהודעה ששלח ועד השכונה לתושבים, הוא ליקט אמירות של רב הגרעין, יהושע שפירא, שפורסמו בתקשורת. למשל, על שימוש באמצעי מניעה או הריון מחוץ לנישואין אמר שפירא: "על זה צריך לקרוע - גם את הבגד וגם את הציבור. אנחנו לא יכולים להשלים עם רפורמה". על הומוסקסואליות אמר: "תועבה זו היא התועבה בה"א הידיעה. המעשה שנתייחדו בו הארצות היותר טמאות והתרבויות היותר שפלות עלי אדמות".
יצחק טסלר | YNETיהדות | 01.05.2013 המתנחלים החדשים: מיו"ש, לרחוב הקרוב לביתכם
גרעיניים תורניים
אשת תקשורת ידועה התקשרה אלי בזעם אחרי שראתה חבורת דתיים מתפללת ליד מסגד ביפו: "למה, לכל הרוחות, הם מתעקשים להתפלל דווקא ליד מקום שקדוש למוסלמים?" שאלה. היא כמובן, לא הכירה את אנשי הגרעין התורני של יפו המתגוררים בקרבת המסגד, ומתפללים את תפילת ערְבית ליד הבית, ללא כוונות פרובוקציה.
שיח' ג'ראח 18/04/2021 צילום ציפי מנשה
דוח בניה בהתנחלויות לשנת 2020 – להורדה כ-PDF
בשנת 2020 הפך רעיון הסיפוח של הגדה המערבית למדיניות רשמית של הממשלה ואף קיבל תמיכה מהממשל האמריקני תחת הנשיא טראמפ. בסופו של דבר, הרעיון לספח את הגדה המערבית או חלקים ממנה באופן רשמי נבלם, אבל בשטח ממשלת ישראל עשה הכל כדי לקדם את הסיפוח-בפועל. סיכום שנת 2020 בהתנחלויות מראה כיצד נבנו אלפי יחידות דיור ותוכננו עשרות אלפים, מערך כבישים חדש וגדול הלך ונסלל, הוקמו התנחלויות חדשות וישראל העמיקה את אחיזתה בשטחים באופן שהוא למעשה מעין סיפוח-בפועל.
פסקי דין לפינוי משפחות פלסטיניות בסילוואן ובשייח ג'ראח במזרח ירושלים
מתחילת שנת 2020 עד היום (מארס 2021) ניתנו פסקי דין ב-14 תביעות פינוי של מתנחלים נגד משפחות בבטן אלהווא בסילוואן ובשייח ג'ראח. בפסקי הדין הורה בית משפט השלום על פינוי 36 משפחות עם 165 נפשות בהם עשרות ילדים. 7 תיקים בבטן אלהווא לפינוי 107 נפשות מ-20 משפחות; 7 תיקים בשייח ג'ראח לפינוי 58 אנשים מ-13 משפחות. כל המשפחות הגישו ערעורים והם נמצאים בשלבים שונים של דיון בבית המשפט המחוזי, וכמה אף בביהמ"ש העליון.
למעלה מאלף פלסטינים עומדים בפני גירוש מבתיהם במזרח ירושלים ובסילוואן לטובת מתנחלים במהלך מאורגן, בסיוע הממשלה ובכסות משפטית. בשנה האחרונה הבשיל המהלך ואם המהלך לא ייעצר פינוי המשפחות עלול להתרחש בחודשים הקרובים. להרחבה ראו כאן.
#יפו #שייח_גראח #שלום_עכשיו #חברון #מולד_המרכז_להתחדשות_הדמוקרטיה #דה_מרקר #מתנחלים #גרעינים_תורניים
תגובות