top of page
  • תמונת הסופר/תKetty Bar

אלוהים לא יכול היה להיות בכל מקום. כתוצאה, הוא יצר את האמהות. פתגם יהודי

"איך אפשר במשבר הקורונה להבטיח את שלומם ובריאותם ורווחתם של אזרחי המדינה באשר הם?" התשובות שנקבל יהיו מורכבות, והן יביאו בחשבון גם ערכים של חירות, הומניזם, שוויון, וגם היבטים נפשיים, כלכליים וחברתיים.





הסופרת אורנה קאזין כותבת:

אמנם ה-RNA כבר עמוק בתוך ה-ORNA (אני מחוסנת בעוונותיי פעמיים) אבל עדיין יש בי די חירות כדי להציע כאן זאת:

מי שתומכים בהגבלות על אנשים שמסרבים להתחסן - או חושבים שטוב לחייב אנשים להתחסן - מקבלים על עצמם את העיקרון השולט ב"מעשה השפחה" מאת מרגרט אטווד. בדיסטופיה הבדיונית של אטווד מתוארת עריצות בלהות - נשים פוריות נאנסות להיכנס להריון - שמוצדקת על ידי השלטון כי צריך להבטיח את ההישרדות של המין האנושי. אצלנו חיוב החיסונים הוא עריצות בלהות שמוצדקת כדי להבטיח את החזרת הכלכלה והחיים למסלולם. זו צורת מחשבה מבהילה ודוחה.

במקום זה, אפשר לפתוח את המשק, להחזיר את הילדים לבית הספר, להחזיר לאנשים את העבודה, להשקיע המון המון המון תקציב בבתי החולים, לעודד התחסנות, לחלק מסיכות לכל דכפין, לסייע למערכת החינוך לחזור לעבודה בתנאים משופרים, לעזור לקבוצות בסיכון, לעודד אנשים להתחסן, להשקיע המון המון כסף בפיתוח התרופה, להשקיע המון כסף בהסברה בהירה ואמינה. ועוד דברים שעוד לא חשבנו עליהם.

כי התשובה בשאלה.

כל זמן שהשאלה ששואלים - בשלטון, בעיתונות - היא "איך אפשר למגר את המגיפה", התשובות הפשוטות באות מתחום העריצות: סגר, בידוד, סגירת מערכת החינוך, חיסון בכוח.

רק אם ננסח את השאלה מחדש נוכל לצאת מהמלכודת האכזרית הזאת. רק אם נשאל כך: "איך אפשר במשבר הקורונה להבטיח את שלומם ובריאותם ורווחתם של אזרחי המדינה באשר הם?" - התשובות שנקבל יהיו מורכבות, והן יביאו בחשבון גם ערכים של חירות, הומניזם, שוויון, וגם היבטים נפשיים, כלכליים וחברתיים.







העיתונאית אושרת קוטלר כותבת:


הפוסט הזה נכתב מדם ליבי ומתוך דאגה גדולה לגורלנו הלאומי אני מתבוננת כבר שבועות בקמפיין החיסונים האגרסיבי של הממשלה, שהופך בימים האחרונים לסיר לחץ של תעמולה הגובלת בציד מכשפות. לפני שאמשיך, חשוב להבהיר, אינני נמנית על מתנגדי החיסונים, וגם לא על מכחישי הקורונה. אבל מה שמתרחש לנגד עינינו מדיר שינה מעיני.

התחלנו לסמן אנשים לא מחוסנים ולהגביל את חירותם! - לייצר מתוך כוונה מלאה שני סוגי אזרחים. הסוג "העליון" המחוסן יורשה להנות מחיי תרבות וספורט בידור ופנאי - והסוג "הנחות" הלא מחוסן שיהפוך החל מיום ראשון הקרוב לסוג ב'. אנחנו משתפים פעולה עם המהלך המטורף של סלקציה, כן סלקציה! בכניסה לאירועי התרבות והספורט ( וכל הכבוד לרשף לוי שהודיע היום כי יקבל גם לא מחוסנים להופעתו. )

משרד הבריאות כבר מכין הצעת חוק לחיסון בכפייה, ואיש לא נעמד על רגליו האחוריות ומודיע עד כאן! לא נציית לחיסונים בכפייה. לא נציית להפיכת אוכלוסייה שלמה, שחלקה מפחדת, חלקה לא יכולה להתחסן וכן, חלקה לא רוצה להתחסן! לאזרחים סוג ב'.





ומה עם ההגנה על בריאות הציבור?

כאן אין מקום לוויכוח, יש להגן על האוכלוסייה מפני הדבקה, אבל הפתרון לכך פשוט וזמין ( אם כי משום מה מדינת ישראל לא מאמצת אותו כבר שנה)

ישנן בדיקות קורונה שהתשובה עליהן ניתנת תוך רבע שעה! שמעתם? רבע שעה! יתכבד משרד הבריאות ובמקום לחוקק חוקים פאשיסטיים יעמיד אלפי עמדות בדיקה שכאלה בכניסה לכל מקום ציבורי ויתנה כניסה אליהם רק בקבלת תוצאה שלילית. כן, גם למתחסנים! שכן ברור לנו כעת שגם החיסון אינו ערובה לכך שהמחוסן לא ידביק אחרים! הבדיקות הללו היו צריכות להתבצע כבר מזמן! וכך היה נחסך מאתנו גם הסגר הכלכלי והנפשי הממית לא פחות מהקורונה.


אז אזרחים יקרים, חברים וחברות, עימדו על זכויותיכם! אל תתנו לשום ממשלה לחייב אתכם לעבור טיפולים רפואיים בכפייה! אל תתנו לשום ממשלה להפוך אתכם אזרחים סוג ב' ולהעביר אתכם סלקציה! מי היה מאמין שעם שסומן בטלאי ותויג כמפיץ מחלות ינהג באותו אופן כלפי חלקים באוכלוסייה שלא מסכימים עם דעתו. האם השתבשה דעתנו לגמרי?



ועוד מילה לעמיתי העיתונאים? איפה אתם? מהי שירת המקהלה המסוכנת הזאת? האם באמת שכחתם את תפקידכם הראשון והעיקרי? כלומר לשאול שאלות קשות? להטיל ספק? למתוח ביקורת? כמעט כולכם מהדהדים ללא הרף את מסרי השלטון ומציגים כל מי שמתנגד למסרים הללו "כמתנגד המדע!" כפרימיטיבי או חסר אחריות. רופאים המתנגדים לעמדת הממשלה מפחדים לדבר בקול רם! ומי שכן עושה זאת מפוטר לאלתר! ואתם שותקים??? איך אתם מבקשים שנאמין לכם?


אם יעבור חוק החיסונים בכפייה אני קוראת לא לציית לו! אני קוראת גם לא לציית לדרכון הירוק! אלו מהלכים שדגל שחור מתנוסס מעליהם.
רוצים להגן על בריאותנו? נהדר! תתחילו לבדוק!
ואם אתם מסכימים שתפו. זה הזמן לומר בקול רם- עד כאן!

bottom of page