הכפר וולאג'ה ומדיניות החנק של ממשלת ישראל

סיפורו של הכפר וואלג'ה הפך למקרה בוחן, כאשר אל מול צעדי הממשלה הדורסניים התגבשה קואליציה של אזרחים וארגונים - ישראליים, פלסטיניים וזרים, שמנסים לסייע לתושבים להתמודד עם שלל המכות המונחתות עליהם; שעומדים לצד מי שכבר ברחו מבתיהם בעבר וכעת יש מי שמבקש להבריח אותם שוב, או לפחות לחנוק את פרנסתם עד שייאלצו לעזוב.

כתבה // מתן גולן

וולאג'ה - הכפר במובלעת שנשכחה

אמיר פותח מפה. דרום ירושלים. קו ירוק. קו כחול לגדר. קו ורוד לשטח המוניציפאלי של ירושלים. ביניהם כלואה וולאג'ה. זהו סיפור של כפר אחד שמתמצת לתוכו את האבסורד של המאבק האתנוגרפי בקו התפר. הכפר וולאג'ה שוכן על שלוחה בדרום ירושלים, מעל עמק נחל רפאים. ניתן לחלק את הכפר מבחינה מקרקעית לשלושה אזורים; בתים בשטח C, בתים בשטח B וכן את "וולאג'ה הירושלמית" - בתים ששוכנים בתוך הגבול המוניציפאלי של עיריית ירושלים ומעבר לגדר ההפרדה. מובלעת. זו סיטואציה נדל"נית כמעט פארודית שבאה לידי ביטוי פיזי דרמטי. בשיטוט בכפר נגלה מדי פעם בית מגורים הרוס אשר מהדהד את הסיפור של הכפר שנשכח במשך שנים וכיום מרחפת סכנה ממשית להרס כשליש מבתי המגורים בו - בהתאם להחלטה שתתקבל בדיון הקרוב בבג"צ ב6.10

צילום: מתן גולן

במפות עתיקות של פלסטינה וכן במפת סקר היישובים הבריטי משנת 1943 - תמצאו את הכפר וולאג'ה על המדרון הצפון-מערבי של נחל רפאים. כיום הכפר שוכן כקילומטר דרום-מזרחה, על הרכס ממול. בשנת 44-45 הכפר מנה כ1600 תושבים, בשטח כולל שהתפרס על 17,708 דונם. זהו איזור מרובה נביעות, שאיפשר התיישבות קבע חקלאית ענפה. בעוד שאיזור המגורים מוקם צפון-מערבית לעמק רפאים - השטחים החקלאים התפרסו גם דרום מזרחה, למרחב בו נמצאת וולאג'ה של ימינו. לאחר המלחמה הכפר הוקם מחדש על המדרון המשקיף על הכבר שנעזב, על אדמותיו החקלאיות, בשטחים הירדניים של 49. המתיישבים בשטח החדש היו בעלי קרקעות חקלאיות מדרום לעמק רפאים, בעוד שמשפחות אחרות נאלצו לעזוב ורבות מהן השתקעו במחנה הפליטים שועפט.

כיום, בדרכנו לבתים של "וולאג'ה הירושלמית" עלינו לעבור מחסום צבאי מדרום לעין חוניה (שיושב על אדמות הכפר שהופקעו ב49 בסמיכות לקו שביתת האש) - האהוב מאוד על תושבי גוש עציון שיוצאים אליו עם אבובים מהרכב. הרכב מטפס ברכס - מימין הכפר ואתר המורשת של בתיר, משמאל גדר ההפרדה שנקטעת בפתאומיות אחרי הקפה של הכפר. מסתמן שהסיבה שאינה הושלמה היא התפיסה העתידית שרואה בגוש עציון חלק המשכי מירושלים לעתיד. אנחנו מגיעים לאי תנועה ומולנו שכונת הר גילה, משמאל - שלטים שמזהירים על כניסה לישראלים ולידם שלטי "ברוכים הבאים לכפר וולאג'ה".

אירוח בכפר וולאג'ה, צילום מתן גולן

אנו נכנסים לכפר, מימין חומת הבטון המתנשאת בין קו הבתים הקיצוני של הר גילה וולאג'ה של שטח C. משפחה אחת מגדלת ערוגה למרגלות החומה כדי לרכך את הנוף. את הצלקת האפורה הזו. משמאל ישנה בנייה של רבי קומות רווים - אלו הבניינים בשטח B בתנופת בנייה שנראית כחייזרית בכפר החקלאי. הרשות הינה הגוף שמספק את קווי החשמל, התקשורת, המים והביוב ופינוי האשפה - וכן סללה בשנים האחרונות את הדרכים בכפר שהיו במצב תחזוקתי רעוע. תושבי המקום מסבירים כי מרבית האנשים שקונים דירות בבניינים החדשים הם אנשים עמידים שמשפרים דיור ולרוב אינם בני המקום. אנו מעמיקים פנימה בשטח B - בתוך רצף הבתים ניכר ואדי קטן, כל מה שמעבר לו הוא השלוחה של וולאג'ה הירושלמית המוקפת מצידה "הישראלי" בגדר ההפרדה. ולא, אין קיצורי דרך.

זהו כפר בעל אופי חקלאי, אך מאז השלמת מקטע גדר ההפרדה הסמוכה - חל קושי משמעותי לעבד את השטחים החקלאיים הנמצאים מעבר לה. למעשה, תושב בר מזל שהוכחה בעלותו על הקרקע - צריך לבצע מעקף של כ-20 עשרים דקות הכוללות מעבר במחסום צבאי על מנת להגיע למטע הזיתים המרוחק כ-300 מ' בלבד מביתו. למרבית המשפחות - אין אישור תושבות ואינם יכולים לעבור את המחסום לירושלים הפרוסה למולם במרחק נגיעה. ועדיין - השטחים החקלאיים הנגישים מעובדים לגידולי שלחין, ובפתח הבתים סוכת גפנים מבשילים בקיץ. הם אפילו נגישים לירושלמים מביננו לצריכה.

כיאה לכל קהילה שנפתחת בפני "השמאל" הישראלי, הגשר עימה נפרץ ונשמר ע"י "חלוצים" - אקטיביסטים מסורים שפועלים ברציפות במשך שנים עם הקהילה. ניתן לחלק בצורה גסה את "ידידי וולאג'ה" לשני ממדי פעילות. האחד בפרויקט של הנגשת תנובה חקלאית והמטבח המקומי לתושבי ירושלים - הפרויקט מציע תפריט שמכיל משעועית לוביה לתאנים וסברסים ועד למאפים ותבשילים במחירים נגישים, עם משלוח עד הבית בימי חמישי. הפרויקט השני הוא ליווי מקרקעיי של תכנית מתאר להסדרת הבנייה בכפר.

צילום: מתן גולן

עד שנות ה90 תושבי וולאג'ה הירושלמית חיו בתחומי ישראל באין מפרע מבלי שמעולם התבצע במקום מפקד אוכלוסין. בשנת 93' הוגשו צווי ההריסה הראשונים באיזור ובישרו את הגעתה של הבירוקרטיה/ פורמאליקה. התושבים, אשר הקימו את בתיהם על אדמותיהם החקלאיות ב49 - החלו לחפש מסמכים אשר מאשרים את בעלותם על הקרקע וכפועל יוצא להסדיר את מעמדם כתושבי העיר ירושלים. משרד הפנים דרש הוכחת זיקה לשטח והוכחת מגורים רציפים משנת 67.

חשמל ומים הגיעו לכפר רק בשנת 89 ע"י הרשות - מה שמנע מרבים לספק ראיות מספקות למשרד הפנים. סוגיה נוספת הייתה לאילו תושבים מתכוונים? לאילו של וולאג'ה הירושלמית? גם לאילו של שטחי C? איפה עובר בכלל הגבול במדויק? רבים מהתושבים סרבו. 12 חמולות בלבד הצליחו להוכיח שהייה רציפה וקיבלו מעמד תושבות זמנית. שאר המבקשים בשטח הירושלמי מוגדרים כיום כשב"חים על אף שהקרקע בבעלותם.

בשנת 96' עולה יוזמה מצד התושבים ליצירת תכנית מתאר לכפר. האדריכל קלוד רזנקוביץ' הגיש אותה לועדה המקומית מטעם התושבים. רק ב2009 נדונה התכנית, ונדחתה. גרסה מתוקנת הוגשה - וטרם נדונה. בשנת 2016 מאושר השטח הדרומי של פארק רפאים, שבין הגדר לרכבת כשטח ירוק - על אף שבחלקו קיימים קושאנים (חוזי בעלות קרקע עות'מאניים) כקרקע חקלאית פרטית.

בשנת 2017 עובר חוק קמיניץ - שמאפשר אכיפה מנהלית נגד עבירות בנייה ללא הליך משפטי ע"י היחידה הארצית לאכיפת חוק התכנון והבנייה (להלן - היחידה הארצית). המציאות בשטח השתנתה - נוכחות עצימה של רחפנים לניטור בנייה לא חוקית כחלק מהליך מזורז שמאפשר הריסה מיידית כ-30 יום מיום סיום הבנייה. זוהי תפנית דרמטית - מ93 עד שנת 2017 נהרסו בוולאג'ה כ10 בתים, אולם מאז אפריל 2017 עד היום הוגשו צווי הריסה עבור כ50-55 בתים.

עד שנת 2018 הוגשו כ38 צווי הריסה. התושבים פנו לבג"צ, אשר קבע כי במצב של נסיון הסדרת הקרקע ע"י תכנית מתאר שלא נדונה במחוזי יש לעכב את הצווים. לאור זאת הוציא בג"צ צו ביניים בשנת 2018 עבור הקפאת הריסת 38 הבתים. מאז נבנו כ15 בתים נוספים בכפר, מרביתם נבנו ע"י דור ההמשך של בני וולאג'ה על אדמות המשפחה. חלקם משפרי דיור משועפט - אשר להבדיל ממשפחתם שנשארה על אדמות וולאג'ה, מעמד התושבות שלהם מוסדר. כל בנייה טרם אישור תכנית המתאר לכפר - בהכרח מוגדרת כלא חוקית.

בשנת 2020 בג"צ שב ומורה לוועדה המחוזית לדון בתכנית המתאר בעקבות הריסות הבתים שנבנו מאז צו הביניים, שאינו חל עליהם. בינואר 2021 התכנית נידונה במחוזי במטרה לקבל אישור להגשת תכנית מפורטת. הועדה המחוזית דוחה את התכנית בטענה שהשטח המדובר (וולאג'ה הירושלמית) צריך להוות שצ"פ, המשפחות שקיבלו היתר לאורך השנים יוכלו להישאר בביתם (שיישב בתוך פארק ציבורי…). החברה להגנת הטבע קבעה בדיון כי ראוי שהשטח ישמש למגורים ואין ערכיות לשטח שצ"פ כה מצומצם, אשר יושב מאחורי חומת ההפרדה ואינו נגיש לציבור.

במרץ 2021 בג"צ דן שנית בנושא - וקבע כי הועדה המחוזית מחויבת להתייחס לבקשת אישור תכנית המתאר. התושבים צפויים להגיש ערר מנהלי לוועדה המחוזית - מועד טרם נקבע. לפני כחמישה שבועות היחידה הארצית ביקשה מבג"צ לבטל את פסק הביניים של 2018 עד הדיון במחוזי - הדיון הנ"ל בביטול הקפאת ההריסות יערך בג"צ ב6.10. בעוד שבוואלג'ה כ120 בתים, ביטול צו הביניים פוטנציאלית משמעו מחיקה דרמטית של כשליש מהבתים בכפר ודחיקת התושבים נטולי התושבות ממנו. לפני כשלושה שבועות היחידה הארצית הרסה שני בתים בכפר ללא התראה מוקדמת - הריסות שהותירו משפחות ללא קורת גג ועברו ללא הד תקשורתי.

למידע נוסף:

הכפר וולאג'ה ומדיניות החנק של ממשלת ישראל

עין אל-ג’וויזה, אל-וולג’ה

תושבי הכפר הפלסטיני עיבדו את אדמתם טוב מדי, עכשיו היא תהפוך לגן לאומי

#alWalaja #כפר_אל_וולאגה #מתן_גולן