פרופ' דניאל בר-טל העביר משנתו באחד ממפגשי הזום. מצרף להלן ניתוח רהוט על מצבנו היום.
חומר להרבה מחשבה ותודה לבמה:
מאי 13 2021
לצערי ההתפוצצות עליה היו אין ספור אזהרות מתרחשת לנגד עינינו (המפלצת בסוף הגיעה). אין כאן צונאמי או נפילת פתע של אסטרואיד על ישראל, אלא התפוצצות שהיא תוצאה של תהליך מתמשך שהביא לאסון ידוע מראש.
שילוב של: א. מנהיג פסיכופתולוגי שמנסה בכל כוחות לברוח ממשפט שפסק דין עשוי להושיב אותו בכלא. ב. הרצון שלו לשלוט בכל מחיר, ללא קוים אדומים של נורמות דמוקרטיות ומוסריות. ג. כוורת של חנפנים ואומרי-הן כפי שמוצאים בחצרות של דיקטטורים, ד. בעלי תפקידים בכירים שמונו לפי קריטריון בלבדי של נאמנות למנהיג. ה. תמיכה עיוורת של רבים מהעם שמזכירה מצבים היסטוריים בעבר --כל זה ביחד הביא את העם שהיה חכם וידע לשרוד במשך אלפים שנה אל פי פחת. דווקא כאן בארצו איבד את החושים החדים והפך חרש, עיוור ואילם.
מצב זה בהכרח מוביל לדיסטרופיה, התפרקות החברה והתפוררות המשטר הדמוקרטי. במקומו התפתח משטר היברידי שבו החלק הסמכותני מקבל עוצמה ביחס לחלק הדמוקרטי. במדינת ישראל קיים משטר שדומה מאד למשטר בתורכיה, רוסיה או פולין.
אבל בנוסף, ייחודנו בהשוואה למדינות שהוזכרו, התפתחה כאן מדינה עם כיבוש ברוטלי ששולט על עם אחר בלי זכויות וממער לו את החיים היומיים כבר יותר מ50 שנה (חצי מאה), מדינה עם אפליה ממוסדת ואף חוקית ששולטת על מיעוט ערבי-פלסטיני של אזרחי המדינה מאז היוסדה וב1948 נוסדה כאן מדינה סמכותנית עם כל הסמנים הבולטים, עם מנהיג אוטוקרט שהשאיר בין הדברים הטובים תשתית גרועה שלא מבטיחה מדינה דמוקרטית. בתמהיל הזה אי אפשר לקיים מדינה נורמלית וחברה בריאה—גם אם נדבוק בדימוי המחמיא של מדינת סטארט-אפ וטכנולוגיה הכי מתקדמת. מדינה כזאת יודעת מצוין "להכניס לאויב בכל האמצעים שפתחה", אך מאד קשה לה לפתח חברה נאורה, דמוקרטית והומאנית.
ולכל המורכבות הזאת צריך להוסיף ולציין שהמדינה טיפחה סקטורים אוטונומיים שאינם כפופים לחוקי המדינה –הסקטור החרדי והסקטור המתנחלי העושים כל העולה על רוחם והמדינה או תומכת בדרכם או לא רוצה להתערב מסיבות פוליטית בדרך חייהם הפוגעים בכלל ובמדינה. המיעוט הערבי מנוכר ומודר למרות הניסיונות של מיעוט בחברה היהודית ורבים בחברה הערבית להשתלב במדינה.
והעיקר במשך השנים נבנתה בחברה תודעה כוזבת שטופחה מראשיתה ברוח הזאת על ידי המנהיגים, מערכת החינוך והתקשורת. בתודעה הזאת ערבי תמיד נתפס כאויב אלים ולא אמין, מדינת ישראל היא דמוקרטיה לעילא ולעילא, אין כיבוש, לא קיים לאום פלסטיני. המערב הפרוע שקורה מעבר לקו הירוק לא צריך לעניין את הציבור היהודי, הצבא הישראלי הוא המוסרי ביותר בעולם (המנטרה הזאת קשה במיוחד כיוון וילדינו משרתים בצבא הזה וממתי ילדינו הם לא מוסריים). עם ישראל חי תחת איום קיומי תמידי והשואה יכולה לקרות כל רגע עם אויב אחר ובמצב אחר (לכך מחנכים את ילדינו). עם ישראל הוא קורבן תמידי וניצחי ולא נאפשר לשום עם אחר להחזיק בסטסטוס הזה. עמים אחרים, בעיקר אלה שמבקרים אותנו, הם אנטישמיים ולכן לא נתחשב בדעה של שום מדינה איך לנהוג. זאת תמצית התודעה שבה מחזיקים כ80 אחוז מהעם היהודי בישראל. זאת תודעה הרסנית והיא מונחלת לדור הבא.
התודעה הזאת היא חומר נפץ שאפשר לשבת עליו שנים, ואולי אף עשרות שנים, אבל בסוף הוא מתפוצץ. קראו את דפי ההיסטוריה של עמים אחרים ובעיקר את סיפרה של ברברה טוכמן "מצעד האיוולת".
וזה מה שקרה בימים אלה בישראל—
רגשית קשה לי לתאר את המהלכים ההרסניים של ההנהגה שמטרתה הייתה בעיקר לחבל באפשרות הקמת ממשלה אלטרנטיבית מתוך לאומנות וגזענות שהביאו להתפוצצות הבלון (ההשערה כבר אושרה בגילוי של רביב דרוקר). ההדרדות המהירה הביאה עדנה לרוב כלי התקשורת שבמיטבם נמנעים להסביר את האירועים, לתאר את עשרות הנפגעים בעזה, כשהם חוזרים על עיקרי של התודעה הכוזבת. אפילו הנשיא שרוב שנות כהונתו שמר על שפיות, איבד אותה בן רגע והצטרף לדעת ההמון המוסת וכך איבד…