.1
מאז ה 7.10 נדמה ששוב ושוב אנחנו מופתעים: מי היה מאמין שנשים נלחמות טוב בטנקים? שהן רבשציות מעולות? מרגלות מעולות? וראיתם איך הסבתות לא דופקות חשבון לחמאס ולמנהרותיו? מי היה מאמין!!!
2.
אני תוהה אם אנחנו לא מאמינים פשוט כי הרגילו את כולנו לראות רק גברים יושבים בקבינט הבטחוני. מפקדים בצבא. מבינים תמרוני מלחמה. מודיעין. מבינים את האויב. שגם הוא גבר. אישה לא תבין גבר! הרגילו אותנו לראות שולחנות דיונים עם גברים, כפי שהרגילו אותנו לראות שולחנות מטבח עם נשים, ואנחנו בהתאם - התרגלנו.
3.
מה הפלא שכולנו מתפלאים?
ומה הפלא שכולנו מתרגשות שאפילו יש גברים שמאשרים את זה? הרי גם לזה התרגלנו: שעלינו לקבל אישור מגברים. לאיך אנחנו נראות. איך אנחנו מתבגרות. מתפקדות. כותבות. מתבטאות. ראויות.
4.
אני רוצה להציע שנהיה מופתעים לא מכך שנשים בכלל מסוגלות להיות ״כמו גברים״ אלא מכך שעד עכשיו, שנת 2023 לא עלה בדעתנו לנסות את זה: אישה שרת ביטחון. רמטכלית. ואנא אל תשלפו פה את האישה האחת שעמדה ברשות ממשלה ולדעתכם ״היתה לא מוצלחת״. עברנו שלל ראשי ממשלה גברים לא מוצלחים, זה לא גרם לנו לפסול מגדר שלם לראשות הממשלה.
5.
אז בתור התחלה, כדי שאישה בגילו של נתניהו (74) שיש לה נכדים כמו שיש לנתניהו, תיבחר לראשות ממשלה, כדי שנוכל לדמיין את זה בכלל, אולי עדיף שנפסיק לקרוא לה ״סבתא״. אם היא לא סבתא שלנו, כלומר.
כפי שכדאי שנפסיק לקרוא לנשים מבוגרות שאינן דודות שלנו ״דודה״.
כפי שלא נקרא לנתניהו ״סבא״.
6.
זה עניין תרבותי מוכר: אנחנו נוטים בכל הזדמנות לכנות נשים לפי התפקיד המשפחתי שלהן. רק שמי שמשלם על זה הן כולנו: כי בשונה מגבר בן 74 שהוא גם סבא, מי ימנה סבתא בת 74 לקבינט הבטחוני? מי מקשיב לסבתא איך לנהל מומ עם חמאס? או לאמא שמתריעה על הטבח המתקרב?
כל עוד אנחנו מכנים אותן לפי השיוך המשפחתי שלהן באמת קשה לדמיין אותן באופן ניהולי ומקצועי.
7.
בזמן שעבודת הסבתאות היא עבודה מקצועית וחלק מהתל״ג של כל מדינה, וגם מחזיקה את המשק ואת האימהות העובדות (ומי שאין לה אמא מבינה עד כמה המעסיקים בונים על אמא שלך כדי שאת לא תקחי ימי מחלה)-
הכינוי ״סבתא״ צריך להיות שמור לנכדים של אותה סבתא. היא לא סבתא של כולנו. היא סבתא שלהם. ובזמן ששוחררו אימהות וילדים, וחשוב לציין את הקשר ביניהם, הנשים ששוחררו הן אןלי סבתות של מישהו, אבל זה ממש לא רלוונטי.
8.
הכינוי ״סבתא״ גורם לנו לחשוב שאנחנו מכירים אותן: הן משחקות ברידג׳, הן צמודות לסיר ולסינור, הן נוסעות בקלנועית, הן יטפלו בנו, הן קצת חירשות. הן ישמחו שרק נאכל קציצה!
אבל האמת היא שאנחנו לא מכירים אותן.
כפי שאנחנו לא מכירים את הגברים המבוגרים שנחטפו ושבשום מקום לא קראתי שמכנים ״הסבים החטופים״.
9.
האם סבתאות, ממש כמו אימהות, היא משלח יד מקצועי וחיוני למשק? כן!
האם זה מצדיק שנכנה כל אמא או סבתא לא שלנו ״סבתא״? לא. לטובת כולנו עדיף שלא.
10.
אז אנחנו גאים בכן, נשים ששוחררו מהשבי. בכל גיל. אתן מדהימות. אתן השראה של חוסן לכולנו. כמו הלוחמות, המרגלות, סוכנות המודיעין והרבשציות שהן השראה לכולנו. כפי שנשים בעורף - בנות זוג ואימהות ומתנדבות הן השראה לכולנו.
אנחנו גאים בכן.
אנחנו לרגע לא מופתעים מכן.
מיה טבת דיין