אתמול ציינו חצי שנה להפגנות בבלפור ופרידה מדורון ידיד. זה שבכל הפגנה שרים לו: ׳׳אתה לא תהייה מפכ׳׳ל׳׳. עכשיו זה לא רק אנחנו, גם אוחנה אמר לו את זה כשהמליץ על מפקד מג׳׳ב להיות המפכ׳׳ל הבא.
הטור שלי / נורית שרת
נפגשנו תחת גשר המיתרים ומשם יצאה תהלוכה לכיכר פריז. תהלוכה עם צוללות ושלט בראש: ׳מה עם חיסון לעוני׳. הרבה אנשים היו עם מסיכות של אנונימוס, תגובה לתגלית בסוף ההפגנה בשבת האחרונה. מפגינה ראתה שוטר, עם דף ועליו דיוקנאות של מפגינים, מצביע על תמונה ואומר לשוטר אחר: ״תביא לי אותו׳׳. קרי המשטרה לא מתעדת את המפגינים למקרה הצורך, אלא בונה מאגר תמונות כדי לעכב ולעצור מפגינים. מסיכה וקפוצ׳ון הם התשובה.
צעדנו בשירה אדירה עם צוללות, בלון אדום ארוך והמוני אנשים נרגשים. בדרך ראיתי פעמיים שוטרים מצלמים את ההולכים עם מצלמות וידיאו. הפעם זה הרגיז עוד יותר.
בקינג ג׳ורג׳ ממש מול בית ילדותה של אמי, סוללת שוטרים צופים בתהלוכה, ואי אפשר לדעת מה עובר בראשם ומה הם מתכננים. עכשיו כשדורון ידיד אאוט, אולי הם יהיו פחות אלימים?
לצפייה בוידיאו לחצו כאן
בכיכר התמזגנו עם יתר המפגינים והכיכר היתה מלאה. לכל מקום בו הסתכלתי ראיתי אמא עם וסט צהוב. בשבועות האחרונים הקבוצה גדלה עוד יותר והנוכחות שלנו מורגשת ומשמעותית יותר.
קטי וג׳וד
ופתאום סוד נלחש ויצאנו להליכה בין סמטאות באווירת חסמ׳׳בה. עברנו ליד שוטרים ומכתז׳׳ית והמשכנו לעבר פינת הרחובות בה היינו בשבוע שעבר. חיכינו בשקט עם כמה שוטרים וניידת עד שהצומת התמלאה מפגינים שהגיעו יחד ממקומות שונים להרעיש הכי קרוב לבית בבלפור. קבוצה אחת היתה איתנו והשניה ברחוב עזה.
אוירה שמחה של הצלחה, השוטרים לא הצליחו למנוע את הפעולה.
כשהצעירים עמדו במרכז הצומת במעגל, שלושה שוטרים חגו סביבם במעגל החיצוני, בפעולת הפחדה. כמה אמהות הלכו בין השוטרים לצעירים והשוטרים פרשו וחזרו למקומם הבטוח ליד הניידת. ואם להציק אז עד הסוף. שוטרי תנועה עם וסטים כתומים הלכו בין המפגינים וללא אזהרה שלפו בחור שעמד כמו כולם על הכביש ודחפו אותו אל מעבר למחסום. למה דווקא הוא? למה עכשיו? הפסקתי לשאול. עוד מפגין שקיבל דו׳׳ח מופרך שיבקש להשפט והקנס יבוטל. אחר כך זה קרה שוב. בחור צעיר נשלף, אבל הפעם אימו היתה לידו. והיא לא רק אימו, אלא אמא בצהוב, שהתקרבה אליהם ללא מורא ונגררה יחד עם בנה אל מעבר למחסום. כמו עם המעוכב הקודם, כולם התקרבו למחסום ופצחו בקריאות נגד המשטרה ונסיונות שכנוע לשחרר את המעוכבים.
האם שוחררה חזרה אל המפגינים ושוטרת צעירה לא התאפקה ונתנה לה דחיפה בגב. אותה דחיפה שאני רואה כבר חודשים ולא מבינה אם זה מין אינסטינקט בסיסי של שוטרים או משהו שהם לומדים בבית הספר לשוטרים.
בנה הצעיר שוחרר חזרה אל המפגינים עם דו׳׳ח על עבירת תנועה. בחור שעדיין אין לו רשיון נהיגה, המציאו עבורו עבירת תנועה.
לאט לאט הצומת התרוקנה ואנחנו צעדנו יחד חזרה לכיכר פריז הריקה, שם ראיתי את השוטרת אז-אולי שאני קוראת לה שוטרת הלבבות, רוכבת על אופניה ונפרדת בלילה טוב פואטי.
לילה טוב להפגנה ללא מעצרים עם עיכובים מיותרים, דחיפות והצקות ובלי דורון ידיד.