במקומות אחרים בעולם חגגו אתמול את חג המולד. אנחנו חגגנו יום הולדת לאחותי. מפגש משפחתי אחרון לפני הסגר. נרות, משאלות ועוגות ואני עזבתי את כולם ויצאתי להבימה.
הפעם התהלוכה יצאה לדרך על מרמורק וכבר בפניה ליהודה הלוי המשטרה פצחה בכריזה שהתהלוכה לא חוקית והמפגינים נדרשים לפנות את הכביש וללכת על המדרכות. המשטרה הרי יודעת שהמפגינים לא הולכים בדממה על מדרכות. מהפיכות לא קורות בשקט ובצייתנות.
אז המשטרה כורזת והתהלוכה עוברת וכך בכל יום חמישי. רק שהפעם השוטרים היו אלימים עוד יותר.
בצומת המסגר התערבבנו לרגע עם הפועלים של הרכבת הקלה. אפודים צהובים וכתומים הצטרפו לתמונה.
הטור שלי / נורית שרת
כשצעדנו בשכונת מונטיפיורי, במגרש חנייה ברחוב קטן בלי שום סיבה שוטרים קפצו על זיו ועצרו אותו. זיו שלא התנגד, שהמשטרה שמה עליו עין ונעצר כבר כמה פעמים כי הוא הולך עם מגפון ונחשב לאחד המובילים במחאה שאין לה מנהיגים.
ואם מישהו חושב ששוטר נעמד מול זיו הציג את עצמו וביקש ממנו להתלוות אליו לניידת, הוא מתבלבל במדינה. פה כמה שוטרים קפצו עליו, הרביצו לו, יצרו מעגל סביבו ובדרך דחפו, הכו, חפנו שדיים, הטיחו לכביש וצעקו על כל מי שהיה בסביבה. קטי ומיה, שתי אמהות חטפו מכות ואיומים ורוית העיתונאית אחת הוטחה לרצפה.
ואני עמדתי על עמוד ליד הסוואנה ומישהו שאני לא מכירה חיבק אותי חזק כדי שלא אפול ואוכל לצלם את ההמולה שהשוטרים יצרו.
ההמולה לא פסקה, המפגינים לא שותקים לשוטרים על אלימות. צעקות, קריאות, שירה וממשיכים ללכת. הלכתי על המדרכה כדי למהר ולהגיע לראש התהלוכה כשהרגשתי שאני נדחפת בכוח הצידה. לא הבנתי מה העוצמה הזאת שפגעה בי משום מקום וללא אזהרה, זה היה יס׳׳מניק בדרכו להשיג את כולם. כמה יסמ׳׳ניקים רצו על המדרכה וכשהגיעו לצומת רחובות קטנים, חסמו את המעבר. כולם פנו לאחור והמשיכו ללכת.
בדרך צילמתי יסמ׳׳ניק צעיר. אני לא יודעת למה צילמתי אותו. רק אחר כך הסתבר לי שהוא זה שהיכה ודחף את אחת האמהות ואת רוית העיתונאית. יש לציין לכאורה. למרות שיש לכך תיעוד.
וכך המשכנו לעוד חסימה ועוד פניה עד שהגענו לגשר יהודית. שם המשטרה נחלה ניצחון. כבשו את הגשר ולא אפשרו מעבר. גם שם אביבית, אחת האמהות חטפה משוטר. על שום שניסתה להגן על אחד הצעירים ממעצר. הבחור לא נעצר אבל היא חטפה מכות.
ושוב נסיגה לאחור, והליכה בקול תרועה ושירה ׳׳אין דבר כזה הפגנה לא חוקית, בינתיים׳׳, ׳׳גוש אחד יחד ננצח׳׳ ועוד משירי המחאה עד שהגענו לצומת קפלן עזריאלי והצומת נחסם לתנועה.
מדי פעם השוטר עם הרמקול כרז לעטות מסיכות ולשמור מרחק ובהמשך פתח באיומים על קנסות למי שלא יפנה את הצומת. וכך מול צומת חסום ומלא בשוטרים התהלוכה המשיכה על קפלן חזרה העירה. צומת אבן גבירול קפלן נחסמו גם הם.
שם ליאת קוטנר, האישה עם המגפון פצחה בריקוד ׳׳יאללה ביבי לך׳׳ מול מאיר סוויסה המפקד וצוות עוזריו. סוויסה לא התאפק ופרץ בצחוק שניכר היטב למרות המסיכה, עד שהבחין בי מצלמת וחזר לקשיחותו. במהלך כל הערב הוא עבר מקשיחות להכלה. תנודות קיצוניות ולא ברורות. הרי פקודה אחת שלו ואף שוטר לא ידחוף או יכה.
וכך המשכנו לצעוד, וכל צומת גדול נחסם עד שהמשטרה איימה בקנסות וכולם המשיכו ללכת.
ופתאום שוטרים עם טאבלטים התהלכו ביננו וחיפשו קורבנות לקנסות. הראשון עם בקבוק מים ביד צעק על השוטרת והיא הניחה לו. אבל אז נמצאה בחורה ללא מסיכה ומכל השוטרים המפקד סוויסה נעמד מולה וצעק עליה שהיא ללא מסיכה. וגליה נעמדה מולו במרכז המעגל שנוצר סביבה וענתה לו בצעקות וללא פחד: ׳׳אני אשים מסיכה׳׳. והוא: ׳׳אין בעייה את עצורה׳׳ ואנשים צעקו ׳׳מסיכה זו לא עילה למעצר׳׳. אבל היא נלקחה בכוח לניידת וכעבור זמן קצר יצאה מההמון אחרי שקיבלה דו׳׳ח.
בכיכר דיזנגוף דיברתי איתה. היא סיפרה לי שהיא מכירה את הסיטואציה משידוריי הלייבים של ההפגנות לכן לא חששה וידעה מה עומד לקרות ועמדה על שלה. מהנסיון שלנו זו התגובה היחידה לאלימות השוטרים.
לעמוד על שלך. להסתכל לשוטרים בעיניים בלי להסיר את המבט. לשאול את השוטר למה? ולא לזוז.
כשחזרנו להבימה והיינו מעטים השוטרים פצחו בכריזות מחרישות אוזניים שחוק הרעש לא מתיר שימוש במגפונים. ׳׳אז למה אתה כורז?׳׳
ואז אותה גליה צעירה פצחה בנאום ספונטני לשוטרים. על ההתנהגות העבריינית שלהם, וכמה שהיא מתביישת עבורם.
וכשיישבנו על קופסאות פלסטיק על המדרכה ליד בר שהיה פעם מקום סואן, קיבלנו את ההודעה שזיו שוחרר בערבות עצמית והתחייבות להגיע לחקירה.