בצומת הזה שבין שנה קשה לבין עתיד מעורפל נאחזת בתקוות המחאה, עומדת על הזכות להשמיע את קולי, מבקשת שעל אף ההסתה, השיסוע - הזכות הזו תישמר.
לומדת להקשיב למהות שלי כאמא, כלוחמת חופש, כאוהבת אדם, זה המצע שעליו אני יוצאת למחות לנסות ולהשפיע. בשבילי, בשביל בן זוגי שמתמודד באומץ עם מגבלות פיזיות, בשביל בניי וכלתי לעתיד, בשביל הנכדים שיגיעו. בשביל הקול הנשי המתעורר למנהיגות. בשביל קולן של נפגעות התקיפה המינית. בשביל הצעירים שהתעוררו כדי לתקן את מה שאנחנו חרבנו בקהות ובנמנום שאפשרו צמיחתו של דיקטטור. בשביל האמונה שלי באדם, בחופש לבחור וביושרה. לא בכוח, כסף וכבוד.
יומן מהפיכה / עדי ארגוב
מצרפת את תפילתה של גבריאל רות, מי שיצרה ופיתחה את שיטת התנועה והריפוי שאני מתרגלת מזה שנים, ובמהלך שש השנים האחרונות אף מנחה. מצרפת לתפילתה את תפילתי, תקוותי ואחולי שנה טובה לכולנו, גם למתנגדים לי ולמתירי דמי.
תפילה גבריאל רות
מי יתן ויהיה בי האומץ הנחוץ לחוות במלואי את כל מה שהריקוד חושף בפני, כל אותם דברים שדחקתי פנימה המשוועים לפרוץ החוצה דרכי, כך שאוכל להיות כלי ריק של אהבה.
מי יתן ויהיה בי האומץ להפסיק ולעמוד בדרכי, כדי שאוכל להיות כל מה שאני, לקשור עצמי בתשוקותי העמוקות ביותר, לעמוד עם האמת שלי, לפרוץ את חומות ההתנגדות שלי עצמי.
מי יתן ויהיה בי האומץ לאמץ לחיקי את גופי כל עוד הוא כאן. לבטא את ליבי, לאפשר לו להיות חלק מגופי, מהספונטניות שלי, מהביטוי שלי.
מי יתן ויהיה בי האומץ לשחרר את ראשי ולבטוח שיש משהו, גדול ממני שמנחה אותי, שיש תכלית ענקית ומדהימה לקיומי. שלא נזרקתי לכאן כאיזו תאונה לא מתוכננת של קאובוי מרושע.
מי יתן ויהיה בי האומץ לעמוד לצידו של הסיפור שלי, כל מה שהוא היה והווה, ולדעת שרק בידי יש את הכוח למחוק ולנוע מעבר למגבלותיו. טובים רעים, מעוותים, מוזרים או מפתיעים ככל שהיו. הם היו ואני אני בהווה.
מי יתן ויהיה בי האומץ להיות עדות לאחר, לעודד, לחגוג, לתמוך, לשרת את צמיחתו, להתחייב לשירת קיומו.
מי יתן ויהיה בי האומץ להיות עצמי, להיות אמיתית. ומי יתן, בבקשה, שיהיה בי האומץ לעמוד עבור אלה שאינם יכולים לעמוד עבור עצמם.
צילום: נורית שרת